כיתוב שבעים שנות מדינה עברית
70 שנות מדינה עברית

70 שנות מדינה עברית

שיבת העם היהודי אל ארץ ישראל בסוף המאה התשע־עשרה ובמהלך המאה העשרים וכינונה של מדינת ישראל היו כרוכים לבלי הפרד בתחיית הלשון העברית ובהתאמתה למציאות החדשה. היטיב לנסח זאת אסף ענברי: "מחוזות שלמים של המציאות היו אז מחוץ לטווח השגתה של העברית... המפעל הציוני פרץ אל המחוזות האלה כשהקים כאן חקלאות, תעשייה, תרבות, מדע, כלכלה, תקשורת, מערכת פוליטית, צבא, רפואה, תחבורה ומוסדות חינוך. כל אלה דרשו והולידו מילים בעברית" ('מעמד הפועלים', הארץ, תשס"ב). במלאת שבעים שנה למדינת ישראל אנחנו מגישים לכם שפע של מילים בתחומים מרכזיים בחיי המדינה – מילים שהעברית החדשה השכילה לגייס מן המקורות ולייחד להן משמעות עכשווית, ומילים שנתחדשו והעשירו את לשוננו ומאפשרות לכולנו להתנהל במדינה העברית המודרנית. 70 שנות מדינה עברית – כרזות במרחב הציבורי חידון – איפה אפשר למצוא את זה? מונחים עבריים בשלל תחומי החיים

גם וגם

גם וגם

נסיון

נסיון

נסיון הדרכה

ראיטכעי

ראיטכעי

ראיגוגראוטאגטןואט

שנאת חינם
תשעה באב

שנאת חינם

הביטוי שנאת חינם מוכר מן התלמודים. על פי המסורת שנאת חינם הייתה מהגורמים לחורבן בית המקדש: "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (בבלי יומא ז ע"ב). שנאת חינם נחשבת לאווירה חברתית עכורה במיוחד ועל כן נתקבע המנהג להרבות בעיסוק בהּ ובדרכים לתיקונה לקראת תשעה באב.

יום העברית: אליעזר בן־יהודה
באים לידי ביטוי

יום העברית: אליעזר בן־יהודה

בן־יהודה עבד שעות רבות בעמידה, ומעל המִכְתָּבָה שלו (מילה שחידש) היה תלוי השלט "הזמן קָצֵר והמלאכה מרובה". במִלּוֹן שלו (עוד מילה שחידש) הוא ציין בסימן מיוחד את חידושיו, ובעִתּוֹן שלו (עוד מילה שחידש) השתמש בין השאר כדי להפיצם. ומה חשב ביאליק על חידושיו?

"אמא, תמזגי לי ת'פלפל ממולֵא" – הלשון העברית בין תקן למציאות (אב תשפ"ד, אוגוסט 2024)
אירועים בעבר, הרצאות מוקלטות ללא תשלום

"אמא, תמזגי לי ת'פלפל ממולֵא" – הלשון העברית בין תקן למציאות (אב תשפ"ד, אוגוסט 2024)

הרצאה מיוחדת לציבור: בניתוחו של משפט קצר ומשעשע אחד נעמוד על המתח שבין קביעת התקן ובין התפתחות הלשון במציאות.

נוכחות לשון המגילות בעברית החדשה
מאמרים

נוכחות לשון המגילות בעברית החדשה

במאמר זה הכותב סוקר לקט דוגמאות הממחישות את נוכחות לשון המגילות בעברית שלנו:
מילים וביטויים שנשאלו ישירות מן המגילות או שצמחו בדרך עצמאית לפני גילוי
המגילות ונמצאו מכוונים למתועד במגילות.

יהודית הררי – ילדה עברייה ומחנכת
אוסף בר־אדון, מאוצרות הארכיון

יהודית הררי – ילדה עברייה ומחנכת

יהודית הררי לבית אייזנברג (1885–1979) הייתה מן הילדים הראשונים שדיברו עברית בארץ ישראל. הוריה היו ממייסדי רחובות, והיא ואחיה גדלו בחברת המשפחות הראשונות בארץ שהנחילו לילדיהם את העברית כשפת הדיבור הטבעית. בילדותה למדה בבית הספר ברחובות שנוסד בשנת 1893, ובו למדו התלמידים בעברית וביידיש. לאחר ביקורו של אליעזר בן־יהודה בבית הספר, הונהג בו לימוד בעברית […]

מחכים לכם בבית

מחכים לכם בבית

101 נשים וגברים, תינוקות וילדים, קשישים וצעירים שנחטפו לעזה עדיין נמצאים בשבי. זה איננו רק מספר בלתי נתפס – כל אחד מהם הוא עולם ומלואו; לכל אחד מהם יש שם, ולכל שם יש משמעות. האקדמיה ללשון העברית במיזם הזדהות מיוחד עם החטופים בעזה ועם בני משפחותיהם.

חדשנות. סיפור ישן – הרצאה בבית האקדמיה (אלול תשפ"ד, ספטמבר 2024)
אירועים בעבר

חדשנות. סיפור ישן – הרצאה בבית האקדמיה (אלול תשפ"ד, ספטמבר 2024)

לקראת השנה החדשה אנו שמחים לארח את אומן הסיפור ואיש התקשורת ג'קי לוי להרצאה על התחדשות.