ארץ עברית – מתן שמות עבריים ליישובים, אייר תשפ"ב

• איך הגיעו מוצקין, ויתקין וסירקין למפת ארץ ישראל?
• האם חלחול הוא שם עברי?
• ומה בדבר השמות צפד, עכא, יאפא, אסדוד, עסקלאן?
• איפה נמצא כפר רוזנוולד?

לקראת יום העצמאות ה־74 של מדינת ישראל התקיימה הרצאה מקוונת של פרופ' יואל אליצור, חבר האקדמיה ללשון העברית וחבר ועדת השמות הממשלתית, על מתן שמות עבריים ליישובים ולעצמים גאוגרפיים בארץ ישראל.

לצפייה בהרצאה:

על ההרצאה:

אליעזר בן־יהודה הבין שתחייה לאומית מחייבת לחולל את הנס ולהחיות את הלשון העברית, ואין לעם ישראל תקומה אם ימשיך להיות אוסף של קהילות שאחת דוברת לדינו ואחת יידיש ואחת ערבית בניב כזה או בניב אחר.

ממש כמוהו הבין בן־גוריון ש"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל", פירושו שזו חייבת להיות ארץ שיישוביה וגם הריה ונחליה יישאו שמות עבריים.

נקודת ההתחלה היא לא מעט שמות תנ"כיים ותלמודיים שנשתמרו באורח פלא בפיהם של הערבים, ושמות היישובים שנתנו חובבי ציון ובוני הארץ ליישוביהם בשבעים השנים שקדמו להקמת המדינה, אבל בן־גוריון דיבר על מהלך כולל, והוביל מהלך כזה מייד אחרי קום המדינה, תחילה בנגב ואחר כך בכל אזורי הארץ. על ייעוד זה מופקדת עד היום ועדת השמות הממשלתית הפועלת במשרד ראש הממשלה.

בהרצאה דיברנו על ההצלחה במשימה זו וגם על הקשיים וההתמודדויות.