- "הם הגיעו לגמר בזכות ולא בחסד".
- "היא אומנית בחסד", "הוא מורה בחסד".
לפנינו שני שימושים שונים של הצירוף בחסד אף כי מקורם אחד. בשימוש הראשון 'בחסד' מציין שדבר מה ניתן למישהו כטובה אף על פי שאינו מגיע לו, ואילו השימוש השני מפליג בסגולה מיוחדת – כישרון, יכולת וכדומה – שאדם כלשהו ניחן בהם.
איך נוצרו שתי המשמעויות האלה?
חסד
חסד הוא טובה שניתנת לזולת מרצונו של הנותן – ולא משום שהנותן חייב לתת ולא משום שהטובה מגיעה למקבל.
החסד המקראי הוא לרוב חסדו של האל אך גם חסדו של אדם כלפי זולתו. הינה שתי דוגמאות:
יעקב בשובו לארץ ובעומדו לפני סכנת הפגישה עם עשו פונה בתפילה אל אלוהיו, ובין השאר מודה לו על חסדיו: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (בראשית לב, יא).
יוסף בהיותו בבית האסורים במצרים פונה לשר המשקים לאחר שפתר את חלומו לטובה ומבקש: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בראשית מ, יד).
בחסד
לפי זה הצירוף בחסד מציין שדבר מה ניתן למישהו מרצונו הטוב של הנותן, כטובה, ולא משום שהנותן חייב לו, ולעיתים במשמעות 'לפנים משורת הדין'. למשל בשירת הים מודים משה ובני ישראל לאל: "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ" (שמות טו, יג) – כלומר אתה, האל, הולכת את העם שגאלת (למחוז חפצו) בחסדך, בטובך.
בזכות ולא בחסד
כשאנחנו אומרים 'בזכות ולא בחסד' אנחנו מדגישים שמישהו השיג הישג או קיבל דבר מה לא כטובה, לא לפנים משורת הדין, אלא בצדק, בזכות, משום שהיה מגיע לו, משום שהשיג אותו בכוחות עצמו.
בחסד עליון
כשאומרים 'אומנית בחסד', 'מורה בחסד' או כיוצא בזה – הביטוי 'בחסד' הוא קיצור של בחסד עליון, כלומר בחסדו של העליון, בחסדו של האל. הוראתו של הביטוי היא כי הכישרון המשובח או היכולת המופלאה שיש לאדם כלשהו ניתנו לו בחסד האל, האל בחסדו חנן אותו בכישרון הזה.
במקרא נמצא הצירוף 'בחסד עליון' פעם אחת: "כִּי הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּה' וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט" (תהלים כא, ח) – כלומר המלך בוטח באל, ובשל חסדו של האל – העליון – לא יימוט. כמובן שימוש זה שונה מן השימוש הנדון כאן.
סביר כי צירופים מעין 'אומן בחסד' מושפעים מן השימוש בביטוי 'בחסד האל' לציון שליט בעולם הנוצרי: בלטינית Dei Gratia (=בחסד האל), ובקיצור DG. ביטוי זה משקף את התפיסה כי המלך הוא נציג האל עלי אדמות. לביטוי זה תרגומים בלשונות אירופה השונות, כגון באנגלית: by the grace of God. בעברית נהגו לתרגם אותו בביטוי "בחסד עליון". למשל:
ומעתה תקרא וויקטאריע הראשונה בשם: "בחסד עליון המולכת על ארצות בריטאניה וארץ אירלאנד, מגינה על האמונה, וקיסרית הודו". (הלבנון, 22 במרץ 1876)
ברוסית (ואולי בשפות נוספות) החלו להשתמש בביטוי 'בחסד האל' לא רק כציון נלווה לשליט ולמלך אלא גם לתיאור כישרונות שאנשים התברכו בהם – בחסד האל. וכך הגיע הביטוי לשמש בהקשר זה גם בעברית.
הינה שתי דוגמאות מסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים:
- בכל אומה בעלת לשון וספר ישנם אנשי־מופת בעלי שאר־רוח […] – המה – אנשי המופת האלה – המשכילים המזהירים בזוהר חכמה עליונה, מתת־אלהים לבחיריו, מהם משוררים בחסד עליון, המה חוזי חזיונות העם כלו, חיים בחייה והמה המקנים להעם קנין־עולם ספריהם הבחירים והמעולים. (הצפירה 2 במאי 1893)
- אם יש בנו סופרים "בחסד־עליון", לווינסקי בודאי אחד מהם. כשרונו היה מטפטף מתוך כל עשר אצבעותיו בבת אחת. (ביאליק, הספד לסופר א"ל לוינסקי, 1910)