בין רבבות דפי הגניזה הקהירית התפזרו עשרות דפים שמקורם בספר אחד. נראה שהספר הושלך אל הגניזה לאחר שנתבלה, ושם נתפרדו דפיו ונעשו איברים איברים. כמעט חמישים דפים שרדו מתוך הקודקס המקורי, והם נתגלגלו לאוספים שונים ולספריות שונות ברחבי העולם.
מדובר בעותק של "דיוואן שמואל הנגיד" – ספר השירים של הרב, המדינאי, איש הצבא, חכם הלשון, המקרא וההלכה, המשורר העברי הגדול שמואל הנגיד אבן נגרילה, שפעל בגרנדה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת עשרה. עותק זה של הדיוואן מקורו במצרים, והוא הועתק ביד מיומנת, כנראה במאה השתים עשרה או בראשית המאה השלוש עשרה – עדיין סמוך למדי לימי פעולתו של המשורר.
את שרידי הקודקס שנתפזרו אספו בשעתו שניים ממחברי המאמר הזה, יהונתן ורדי ומיכאל רנד (ע"ה) בספרם "דיוואן שמואל הנגיד: קודקס מן הגניזה". בשעה שיצא הספר לאור כבר נסרקו וקוטלגו רוב קטעי הגניזה הידועים, ולכן היה אפשר לשער שהחומר ששרד מחיבורו של הנגיד קרוב למיצוי. והינה ההשערה הזו נתבדתה בשעה שמחברו השלישי של מאמר זה, קדם גולדן, איתר שני דפים חדשים מן הקודקס באוסף כתבי היד של הרב פרופ' מאיר בניהו ז"ל.
המאמר כולל מהדורה מלאה של הקטעים החדשים שנתגלו – בלוויית ביאורים ותצלומי דפי כתב היד המקורי.