הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור כדי לברר איזה כינוי מקובל יותר לבן הנין – ריבע או חימש. עוד התלבטה הוועדה כיצד ייקרא אחי הסב.
1. בן הנין – ריבע או חימש?
מכמה פסוקים בתנ"ך אפשר להבין ששילש הוא נכד וריבע בן הנכד: "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי" (שמות כ, ד ועוד). ואולם מפסוק אחר יש המבינים ששילש הוא בן הנכד וריבע הוא בנו: "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" (שמות לד, ז). לפי הבנה זו קבע ועד הלשון שריבע הוא בן הנין. מילה אחרת לבן הנין היא חימש, שחידושה מיוחס לביאליק.
על פי תוצאות ההצבעה עולה כי הכינוי חימש מקובל יותר לציון בן הנין.
2. אחי הסב
הוועדה ביקשה לדעת כיצד מקובל לתפוס את מעמדו של אחי הסב – האם רואים בו מעין דוד או מעין סבא?
בתוצאות ההצבעה היה רוב בפער קטן בלבד לרואים בו מעין סב.
* * *
בישיבת המליאה ה־338 של האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2015) אושרו המונחים האלה:
- לציון בן הנין אומץ הכינוי חִמֵּשׁ (בלי ניקוד חימש), בנקבה חִמֵּשָׁה (בלי ניקוד חימשה), וברבים חִמֵּשִׁים (בלי ניקוד חימשים).
- לאחי הסב הוחלט לאמץ שני צירופים שכבר קנו להם שביתה בספרות ובמקצת המשפחות: דוד רַבָּא ודוד גדול. בנקבה דודה רַבְּתָא ודודה גדולה. ברבים דודים גדולים.
- לנכד האח נקבע המונח נֶכְדָּן, בנקבה נֶכְדָּנִית.