"כשקראתי לראשונה את יצירת המופת של עגנון "תמול שלשום" עול ימים הייתי, כבן שמונה־עשרה או תשע־עשרה, ולא עמדתי עדיין על דעתי הבלשנית. נדמה לי שגם ליהנות מתוכנו לא הייתי בשל דיי אז. החלטתי לקרוא את היצירה שוב לפני שנים מספר – ועולם חדש נגלה לעיניי. התפעלתי מהיופי ומהעמקות שלה, ומלשונה הנפלאה והייחודית. תוך כדי קריאה סימנתי בעיפרון מקומות שעוררו את תשומת ליבי. ברשימה זו אני מביא חלק קטן מתוצאות עיוניי במקומות ההם. על עניינים רבים העירו כבר לפניי, וציינתי לאלה שלא נעלמו ממני."
