כַּפְתּוֹר וָפֶרַח

הצירוף כַּפְתּוֹר וָפֶרַח משמש בימינו בעיקר בספרות כקריאת התפעלות למראה דברים נאים או דברים המתאימים זה לזה. אך מה מקורו וכיצד נוצר?

צירוף שתי המילים 'כפתור' ו'פרח' מופיע כמה פעמים בספר שמות בתיאור מנורת שבעת הקנים, מכּלי המשכן שעשו בני ישראל במדבר. וכך נפתח התיאור: "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ. וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ, שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי. שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים[1] בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח" וגו' (שמות כה, לא–לג; התיאור נשנֶה בתיאור המנורה שעשה בצלאל בן־אורי בפרק לז, פסוק יז ואילך).

אם כן בכל קנה היו שלושה גביעים, כפתור ופרח שעיטרו אותו, ונחלקו הדעות אם גביע, כפתור ופרח הם שלושה קישוטים שונים או שמא כפתור ופרח הם שני חלקי הגביע – כפתור החלק התחתון ופרח העליון. התרגומים העתיקים ראו בכפתור ובפרח קישוטים נפרדים. לפי התרגומים הארמיים היה הכפתור קישוט בצורת תפוח והפרח – שוֹשן,[2] ואומנם רווחת הדעה כי כפתור היה מין גוּלה.

והינה במדרש בראשית רבה על דברי יעקב "לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם" (בראשית מב, לח) – כשסירב לשלוח את בנימין עם אֶחיו לשבור שבר במצרים – אנו קוראים כך: "ר' חנינה ור' מרינוס אומרים דבר אחר בשם אבא נהוריי: בשעה שהיה אדם אומר דבר תיקון[3] לפני ר' טרפון, היה אומר 'כפתור ופרח', ובשעה שהיה אדם אומר דבר שלהבטלה, היה אומר 'לא ירד בני עמכם'" (צא, ט).

והדברים ברורים: דברי טעם היה ר' טרפון משבח בקוראו כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, ואילו דברי הַבְטָלָה או בַּטָּלָה, כלומר דברי הבל, היה מבטל בקריאה מדברי יעקב לבניו לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם. דברי הטעם שנאמרו לפני ר' טרפון – נאים היו בעיניו כקישוטי המנורה.

לא נתמה אפוא כי קריאת השבח של ר' טרפון שָבה ומהדהדת בדורות שאחריו ועד ימינו. הצירוף משמש בכתבי הראשונים ובכתיבה הרבנית לדורותיה. הרי דוגמאות אחדות:

בפירושי הרמב"ן לתלמוד (המאה ה־13) הצירוף משמש בכמה משפטי חתימה, כגון "כך נראה לי, וזה כפתור ופרח" (חידושי הרמב"ן על מסכת סנהדרין כג ע"א); ובספר "אור זרוע" לר' יצחק בן משה (המאה ה־13) הוא משבח ואומר: "כל מה שכתבת נראה לי יפה כפתור ופרח"; ובהיפוך סדר המילים אצל הרמ"ה (המאה 12–13) ב"ספר האגרות": "ואני מאז חשבתי דבריך לפרח ולכפתור" (סימן כא).

והינה דוגמאות מן הספרות העברית המתחדשת: "הוא יודע אותו השיר על פה מִתחִלתו עד סופו – 'נצח ישראל' שמו. השיר נחמד ונעים. כפתור ופרח" (ח"נ ביאליק, סוחר, עמ' 20); "כפתור ופרח! כלומר, יפה ונחמד – אמר סנשו – ועתה  הואל־נא וחתום" (תרגום ביאליק לדון קישוט, עמ' 112); וכן אצל מנדלי מוכר ספרים: "כתַגרים נושאים ונותנים על סחורה שלפניהם – המוכר מפליג ואומר: כפתור ופרח! והקונה מעקם פיו ואומר: בע!" (ספר הבהמות, עמ' 133); "אבל הואיל והזכרנו ענין ספרים אַראה לְמר ספר שחִברתי אני. שׁחה ופתח תיבה שבשולחן והוציא כמין פינקס של חשבונות  וּנתנוֹ על ידי והביט בי בחיבה והמתין לי שאומר כפתור ופרח" (ש"י עגנון, אורח נטה ללון, עמ' 160).

לא נסיים בלי להזכיר את "כפתור ופרח", מספרי ההלכה הידועים, חיבורו של אשתורי הפרחי (המאה 13–14), שעלה לארץ ישראל ועסק במצוות התלויות בה. שם הספר מרמז כמובן על שם מחברו.

הרחבה: איך הפך כפתור המנורה לכפתור הבגד?

כפתור במקרא הוא גם שם ארץ מוצאם של כפתורים (כלומר בני כפתור, שהורישו את העַוִּים מסביבות עזה, כמסופר בדברים ב, כג) ושל הפלשתים (כעולה מעמוס ט, ז ובירמיהו מז, ד). רבים מהחוקרים סבורים כי מדובר באי כרתים ובאיים הסמוכים לו.

אשר לשם העצם כפתור, ראינו כי הכפתורים המקראיים זוהו עם עצמים דמויי תפוחים, מעין גולות. ואומנם בספרות ההשכלה העברית – עד לאמצע המאה ה־19 – השתמשו הסופרים העבריים במילה כפתור לדברים עגולים שונים (תרגום למילה Knauf או Knopf בגרמנית). כך למשל ברוך לינדא כינה מאובנים עגולים מסוימים כפתורי אבן (תרגומו מגרמנית לקנאפף שטיינע; ראשית לימודים א, 1788, דף סו עמ' ב) וגולות בראש מקלות כפתורי מקלות (גולות עשויות מאגוזי קוקוס; שם, דף סט עמ' א); משה סטודנצקי השתמש במילה זו ליבּלות כדוריות בכפות הרגליים (הינעראויגען; באנגלית corn או clavus; ארחות חיים, 1853, עמ' 166); ומנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ) אף לכיפות כנסיות, למשל: "הנה קיוב כארז בלבנון התנשאה לעיניו… נוצצת למעלה מול השמש בכפתורי בתי התפלה הבנוים לתלפיות…" (דברי הימים לבני הרוסים, 1867, עמ' 26).

לעומת זאת ייתכן כי כבר ב"לימודי הטבע" למשה מרדכי יובל (1836) ולבטח בתרגומו של קלמן שולמן ל"מסתרי פריז" (1857) ואחריו אצל אברהם מאפו, יהושע סירקין ואחרים – הכפתורים הם לרוב כפתורי הבגדים, בהשפעת שפות דוגמת גרמנית, שבה Knopf הוא גם 'גוּלה' וגם 'כפתור'. ואומנם רבים מהכפתורים היו אז כדוריים. כך התייחדה המילה כפתור בעברית החדשה לכפתורי הבגדים, הגם שאלה נעשו פחוסים ושטוחים.

לאחר צמצום זה במשמעות המילה כפתור היא הורחבה בעברית ימינו גם למִתגי מכשירים ולחצנים למיניהם (ואף לכפתורי מעליות) בהשפעת משמעויות המילה button באנגלית. עוד הם משמשים בימינו בניתוחי כפתורים באוזניים לציון צינוריות הפלסטיק הקטנות למניעת דלקות אוזניים (ear tubes).

___________________________

[1] על המילה משוקדים ראו בדברים הקצרים שנכתבו כאן.

[2] גם מן הגמרא עולה שהכפתורים דמויי תפוחים היו: "כפתורים למה הן דומין? כמין תפוחי הכרתיים" (בבלי מנחות כח ע"ב). וכן פירש רש"י.

[3] נוסח אחר: "דבר מתוקן". בגרסת מסכת אבות דרבי נתן נוסח ב': "דבר תקין".