משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום הבדל משמעות בין הצורות באל"ף לצורות בה"א, והן משקפות לעיתים טיפוסי לשון שונים. לדוגמה, הצורה הבדלה אופיינית לעברית כפי שהיא משתקפת בתלמוד הבבלי, ואילו הצורה אבדלה אופיינית לעברית של ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת בתלמוד הירושלמי.
בשמות אחדים נוצר בידול משמעות בין הצורה בה"א לצורה באל"ף: הזכרה (הפעולה, כגון 'הזכרת נשמות', 'הזכרת שמות המשתתפים') לעומת אזכרה (לנפטר); הזעקה (הפעולה, כגון 'הזעקת המשטרה למקום האירוע') לעומת אזעקה (צליל שמופק על ידי מנגנון ומופעל בשעת סכנה). במקרים אחרים הבידול הוא תוצאה של מעשה המינוח. למשל המונח אסדרה נקבע כחלופה ל'רגולציה' לצד המילה הכללית הסדרה, וכיוצא בזה הם המונחים אבטחה לעומת הבטחה, אבחנה (דיאגנוזה) לעומת הבחנה.
לצד המילים שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה. למשל: 'הזהרה' ו'אזהרה', 'השליה' ו'אשליה', 'הפליה' ו'אפליה', 'הונאה' ו'אונאה'. ואף יש שרק הצורה באל"ף משמשת, דוגמת 'אבטלה'.
אנשי לשון רבים בתקופת התחייה וגם בתקופה מאוחרת יותר יצאו נגד הצורות במשקל 'אפעלה' שטעמה של הארמית דבק בהן, וקראו להשתמש בצורות במשקל 'הפעלה' שהוא המשקל העברי המקורי. לכן נעדיף 'המצאה' ולא 'אמצאה', 'התראה' ולא 'אתראה' וכדומה.