בכלי התקשורת, ובייחוד בדיווחי החדשות, נשמעים לעיתים משפטים מעין אלו:

  • ראש הממשלה עדכן את השרה שבירכה על ההחלטה.
  • המכונית פגעה ברוכב אופניים שבנס יצא ללא פגע.
  • נציגי השכונות פנו אל העירייה שהבטיחה לטפל בבעיה.

החלק המודגש בכל אחד מן המשפטים האלה הוא פסוקית המתארת פעולה או מעשה שאירעו לאחר המסופר במשפט הראשי. בלשנים מכנים פסוקיות מן הסוג הזה פסוקית זיקה ממשיכה (או משפט זיקה ממשיך), משום שהמידע שבהן הוא המשך של המסופר במשפט הראשי. ניסוחים מעין אלו אינם תקניים.

מדוע המבנה הזה נחשב בעייתי? כדי להשיב על כך נסביר תחילה מה תפקידה של פסוקית זיקה תקנית.

פסוקית זיקה היא פסוקית המשמשת לוואי של שם עצם שנזכר לפניה,[1] ומוסרת עליו מידע מבהיר. המידע הזה, בהיותו משוקע בפסוקית הלוואי, לא נועד לקדם את "סיפור העלילה", אלא הוא מביא מידע הקודם מבחינת הזמן או מבחינה לוגית למידע המסופר במשפט הראשי.

הינה כמה דוגמאות לפסוקיות זיקה תקניות (מסומנות באות מודגשת):

  • עדיין לא קראתי את הספר שכולם מדברים עליו.
  • שלחנו אליך את רשימת הספרים שיצאו לאור בשנה האחרונה.
  • הסופרים שספריהם הם הנמכרים ביותר בעשור האחרון השכילו לשלב דרמה אנושית עם שאלות חברתיות עכשוויות.

לעומת זאת פסוקית זיקה ממשיכה מוסרת מידע חדש – פעולה או מעשה שזמנם לאחר המידע המסופר במשפט הראשי, ולרוב הם אף תוצאה שלו. לדוגמה:

  • על פי החשד, נגנבו מלקוחות החברה כ־10 מיליון שקל אשר הועברו לחשבונו של בעל החברה ושימשו אותו לצרכיו הפרטיים.

בסיפור הזה יש שתי עובדות הבאות בזו אחר זו מבחינת הזמן: ראשית נגנבו 10 מיליון שקל; שנית הכסף הזה הועבר לחשבונו של בעל החברה ושימש לצרכיו הפרטיים.

אין אפוא הצדקה לניסוח משפט זה באמצעות משפט ראשי ופסוקית לוואי, אלא נכון לנסחו בשני משפטים המאוחים זה לזה. במבנה האיחוי משתקף היטב סדר העניינים של "הסיפור":

  • על פי החשד, נגנבו מלקוחות החברה כ־10 מיליון שקל, ואלה הועברו לחשבונו של בעל החברה ושימשו אותו לצרכיו הפרטיים.

דוגמה נוספת:

  • בין בעלי הדין התנהל משא ומתן שלא עלה יפה.

גם כאן העובדה הראשונה בזמן היא התנהלותו של המשא ומתן, ורק עם סיומו אפשר לקבוע את העובדה השנייה – שהוא לא עלה יפה. לכן הניסוח הראוי הוא במבנה איחוי:

  • בין בעלי הדין התנהל משא ומתן והוא לא עלה יפה.

לחלופין אפשר להביא את העובדה הראשונה בפסוקית לוואי, על פי העיקרון שבפסוקית הלוואי בא מידע קודם:

  • המשא ומתן שהתנהל בין בעלי הדין לא עלה יפה.

כעת נתקן את הדוגמאות שפתחנו בהן:

  • ראש הממשלה עדכן את השרה, והיא בירכה על ההחלטה.
  • המכונית פגעה ברוכב אופניים, אך בנס הוא יצא ללא פגע.
  • נציגי השכונות פנו אל העירייה, והיא הבטיחה לטפל בבעיה. (כך אם הכוונה שהעירייה הבטיחה לטפל בבעיה בעקבות פנייתם של נציגי השכונות, וסביר שאומנם זו הכוונה.)

_______________________

[1] הפסוקית נקראת פסוקית זיקה על שום הזיקה שיש בתוך הפסוקית אל שם העצם שהיא הלוואי שלו: שם העצם הזה מאוזכר בפסוקית בכינוי כלשהו. כך למשל במשפטים האלה:

  • "עדיין לא קראתי את הספר שכולם מדברים עליו" – הכינוי שבמילה "עליו" מאזכר את "הספר".
  • "שלחנו אליך את רשימת הספרים שיצאו לאור בשנה האחרונה" – הנושא התחבירי של הפסוקית המגולם בפועל "יצאו לאור" הוא "הספרים".
  • "הסופרים שספריהם הם הנמכרים ביותר בעשור האחרון השכילו לשלב דרמה אנושית עם שאלות חברתיות עכשוויות" – הכינוי שבמילה "ספריהם" הוא "הסופרים".