המונח לוגיסטיקה שייך ביסודו לצבא והוא מציין את התכנון והביצוע של כלל הפעולות הקשורות בתנועת הצבא ובשינוע של כל הדרוש לו: אספקה, מגורים וכיו"ב. מחוץ לצבא לוגיסטיקה היא תכנון וביצוע של משימות מורכבות, ובייחוד משימות הקשורות בהובלה ובאספקה.
הוועדה למילים בשימוש כללי שוקלת למצוא חלופה עברית למילה לוגיסטיקה בהקשר הצבאי והכללי ופנתה לציבור להציע הצעות. מן ההצעות שהתקבלו: מִשְׁאוּב, תַּסְפּוּקָה, אַשְׁבָּרָה (מרמז ליוסף – איש הלוגיסטיקה המקראי "המשביר לכל עם הארץ"), שִׁנְהוּל, תִּנְהֹלֶת, הַשְׁנָעָה, מַעֲרֹכֶת, תִּכְלֹלֶת.
ההצעות הועברו לוועדה להמשך הדיון. הוועדה תמכה בהצעה 'תנהולת' אך בגלל הסתייגות אנשי המקצוע הוסר בשלב זה המונח מסדר היום.
תולדות המונח הלועזי
המילה לוגיסטיקה שאולה מן המילה הצרפתית logistique שמשמעה הראשוני 'היגיון'. יסודה של מילה זו במילה היוונית logos – היגיון וגם חשבון. את טביעתו של המונח לוגיסטיקה במשמעו המודרני מקובל לייחס לגנרל אנטואן אנרי ז'ומיני (המאה ה־19), והוא עצמו הגדירו "האמנות המעשית של הזזת צבאות והזרמת האספקה אליהם". יש הסוברים כי השימוש שעשה במילה הושפע מדמיון הצליל למילה הצרפתיות logis שמשמעה 'מגורים', משום שבאותם ימים היה מקובל לתת למפקדים דרגת 'אלוף מגורים' בגלל אחריותם לדאוג למגורי החיילים ולמזונם בזמן המלחמה.
עד סוף המאה התשע־עשרה התפשט המונח הצבאי לארצות רבות ובכללן לארצות הברית, ובמלחמת העולם השנייה השתמשו בו לציון ארגון אספקת המזון והשיכון של כוחות בעלות הברית. שימוש אזרחי במילה, בייחוד במגזר העסקי, החל כנראה בשנות השישים של המאה העשרים. במילונות העברית המילה מופיעה לראשונה במילון החדש של אבן־שושן משנות השישים וכן בלקסיקונים לועזיים־עבריים מן השנים האלה – תחילה בהקשר הצבאי בלבד.