במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים מן המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. ואולם הצורה התקנית שנקבעה עוד במילוני ועד הלשון היא מרוֹץ בחולם כבמקרא. בנטייה: מֵרוֹץ־, מֵרוֹצִים, מֵרוֹצֵי־.
המילה מרוץ נרדפת ביסודה למילה ריצה – שתיהן שמות פעולה של לרוץ. בעברית החדשה התייחדה המילה מרוץ לציון תחרות ריצה ובהמשך לתחרויות דומות, כגון 'מרוץ סוסים', 'מרוץ מכוניות', 'מרוץ אופניים'. עוד משמשת המילה בהשאלה בהקשרים שונים שבהם יש תחרות (גלויה או סמויה) להשיג דבר מה במהירות האפשרית ולפני האחרים. למשל: 'מרוץ החימוש', 'המרוץ לחלל' ואף 'מרוץ החיים' (תחרות נגד הזמן).
המילה מרוץ נכתבת בלי יו"ד גם כשאיננה מנוקדת – על פי הכלל הרגיל של תנועת e בכללי הכתיב המלא. (את הכתיב ביו"ד אפשר היה להצדיק אילו תנועת הצירי במ"ם הייתה תוצאה של תשלום דגש, ואולם מקור הצירי הזה אינו ברור ובוועדת הדקדוק של האקדמיה הוסכם שאין לראות בו תשלום דגש.)