המילה מַתָּן היא כידוע מילה נרדפת למַתָּנָה. שתי המילים גזורות מאותו השורש – נת"ן, ובשתיהן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש לאות השורש השנייה, האות ת. הקשר שבין מתנה לנתינה אין בו להפתיע, ואת הקשר הזה אפשר למצוא גם בשפות אחרות. כך למשל קשורה באנגלית המילה gift לפועל give, ובלטינית קשורה donum 'מתנה' אל הפועל do 'אני נותן'.
הורים הבוחרים לתת לילדיהם שמות שמשמעם 'מתנה' מבטאים בדרך כלל את תחושת ההודיה של ההורים על המתנה הגדולה שניתנה להם. בימינו נפוצים השמות מַתָּן, דּוֹרוֹן (מיוונית) ושַׁי, ויש הבוחרים בשמות ייחודיים כגון שַׁי־לִי, מַתָּת, מִנְחָה ומַשְׂאֵת. אל אלה מצטרפים שמות מקראיים הכוללים את שם האל דוגמת מַתַּנְיָה, נְתַנְאֵל, מַתִּתְיָהוּ ואֶלְנָתָן. שמות מורכבים שעניינם הודיה לאל מוכרים גם משפות אחרות, כגון השם היווני תֵאוֹדוֹר שמשמעו מתנת האל (תֵאוֹס – אֵל; דורון – מתנה). ואומנם אליעזר בן־יהודה עברת את שמו של חוזה המדינה תאודור הרצל וקרא לו בעיתונו מתתיהו הרצל. לא פחות.
השם מַתָּן ניתן לעיתים קרובות לילדים שנולדו סמוך לחג השבועות – חג מתן תורה.