“בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו…" – את המילים האלה מוסיפים לתפילת שמונה עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה. ובתלמוד הבבלי כתוב: "שהעמדתי להם שמעון הצדיק ומתתיה בן יוחנן הכהן הגדול וחשמונאי ובניו" (מגילה יא ע"א). אבל מן המסופר על מתתיהו חשמונאי במקורות אחרים לא עולה שהוא היה הכוהן הגדול.
כך למשל יוסף בן מתתיהו אומר כי "מתתיהו בן חשמונאי, אחד הכהנים מכפר ושמו מודיעין, הצטייד אפוא בנשק עם בני ביתו, ועם כוח קטן זה – חמישה בנים היו לו – הרג את בקכיד בקופיצים; מיד אחר כך נמלט אל ההרים מפחד חיל המשמר הגדול".[1] ובספר מקבים נמצא "בימים ההם היה כהן בישראל ושמו מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני יהויריב בירושלים והוא יושב בהר מודעית".[2]
חוקרים התחבטו בשאלה הזאת והציעו לראות בתואר 'כוהן גדול' מעין תואר כבוד.[3] אמנם צאצאי מתתיהו חשמונאי היו כוהנים גדולים,[4] אך אין הוכחות לכך שמתתיהו הזקן עצמו הוכתר בתואר הזה. מניין אפוא ייחוס המשרה הזאת אליו?[5]
לא מן הנמנע שמחברי נוסח התוספת "על הנסים" ראו מטבעות שהיו בשימוש בארץ ישראל. הם הונפקו בימי מתתיהו אנטיגונוס, המלך (והכוהן הגדול) החשמונאי האחרון, שהורדוס הדיח בשנת 37 לפסה"נ. על המטבעות האלה היה כתוב: "מתתיה הכהן גדל [כך במטבע] וחבר היהודים". חז"ל, שמן הסתם לא הכירו את מתתיהו אנטיגונוס, ייחסו את המטבעות האלה למתתיהו הגדול, הידוע והמפורסם – אבי החשמונאים. כך הוכנס לברכות ולתפילות הביטוי "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול".
את הטקסטים שעל המטבעות העתיקים אפשר לראות באתר מאגרים, המציג את מאגרי מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית: http://maagarim.hebrew-academy.org.il.
כתב: אריה אולמן
___________________________________
[1] יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר א, א:ג, תרגמה ליזה אולמן, ירושלים 2009, עמ' 92.
[2] ספר מקבים א, ב:א, תרגם י"ז פרענקל, ברלין תרפ"ז, עמ ב-ב.
[3] ראה למשל אהרן היימאן, תולדות תנאים ואמוראים, ג, "מתתיהו כהן גדול", לונדון תר"ע, עמ' 918א.
[4] ספר מקבים א, י:יח–כ.
[5] על הטקסטים הליטורגיים הקשורים לחנוכה ראו, למשל, שולמית אליצור, "פיוטי החנוכה: סמל מול ריאליה", בתוך: דוד עמית וחנן אשל (עורכים), ימי בית חשמונאי: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר (עמ' 303–310), ירושלים 1995.