בשנת תשע"א ערכה האקדמיה סדרת ערבי עיון בכותרת "צוהר למפעל המילון ההיסטורי". בכל ערב עיון הופנה הזרקור אל אחת מחטיבות הלשון הנחקרות במפעל המילון. ההרצאות דנו בייחודה הלשוני וברקעה ההיסטורי או הספרותי.
דקדק רש"י וזה לשונו, י"ז באדר א' תשע"א, 21 בפברואר 2011
ערב העיון התקיים בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.
ההיסטוריון פרופ' אברהם גרוסמן מן האוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל, דיבר על הקשר בין זיקתו העמוקה של רש"י לענייני לשון ובין עולמו הרוחני והתרבותי. אריאל שוה, עובד מדעי במילון ההיסטורי במדור הספרות הרבנית של ימי הביניים, הציג שתיים מפניני הלשון היפות בפירוש רש"י לתורה שנשתמרו בכתב יד לייפציג המותקן במאגרי המילון. צורות אלו נשתבשו בכתבי יד אחרים ובדפוסים המקובלים מפני שלא הובנו אל נכון. ד"ר חנוך גמליאל, ראש החוג ללשון העברית במכללת יעקב הרצוג באלון שבות, דן בעצמאותו של רש"י בתחום המילון.
ההרצאות התפרסמו בלשוננו כרך עג, חוברת ג–ד (תשע"א).
הנחה את ערב העיון ד"ר חיים א' כהן מאוניברסיטת תל אביב, המשמש משנה לעורך המילון ההיסטורי. קהל השומעים מנה כמאה איש.
מתורת עדת בני מקרא – על הקראים ולשונם, ו' בניסן תשע"א, 10 באפריל 2011
ערב העיון היה בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.
ההיסטוריון פרופ' יורם ארדר מאוניברסיטת תל אביב דיבר על הקשר בין מגילות קומראן ובין הספרות הקראית. על פי ממצאיו ציטטו הקראים את ספרות קומראן וראו בה אלטרנטיבה לספרות חז"ל. הוא הראה את הזיקות בין ההלכה הקראית להלכה של קומראן. פרופ' מאירה פוליאק, מן המגמה למקרא באוניברסיטת תל אביב, ייחדה את הרצאתה למשנתו הפרשנית של דניאל אלקומיסי, מראשוני חכמי הקראים, ותודעת הפשט הניבטת מביאוריו הסמנטיים למקרא. היא הדגימה זאת באמצעות פירושיו למספר פסוקים בספרי תרי־עשר. הרצאתו של ד"ר אורי מלמד, עובד מדעי במפעל המילון ההיסטורי, נסבה על אודות ספר הפתרון ליעקב בן משה התמאני שהוא מהדיר אותו עתה לראשונה. ד"ר מלמד הציג תופעות לשון ייחודיות המשוקעות בו. בדבריו הוא הראה את זיקת העברית הקראית העולה מן הספר אל לשונות המקרא, אל לשונות חז"ל ואף אל ההשפעות הערביות הפזורות בחיבור לכל אורכו.
הנחה את ערב העיון פרופ' יוחנן ברויאר מן האוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה ללשון העברית. קהל השומעים מנה כשבעים איש.
גילויים בצפוני מגילות קומראן, י"א באייר תשע"א, 15 במאי 2011
ערב העיון התקיים במסגרת יום העיון של החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה.
ד"ר ליאורה גולדמן מן החוג למקרא באוניברסיטת חיפה נשאה הרצאת מבוא מקיפה על מגילות קומראן ועל חשיבותן. ד"ר אלכסיי (אליהו) יודיצקי וחנן אריאל, חוקרים במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, הציגו בהרצאתם קריאות חדשות במגילות הפשרים ותופעות ראויות לציון בתחום ההגה הצורות והסמנטיקה שנתגלו במגילות הללו אגב התקנתן במאגרי המילון. פרופ' אלישע קימרון, חבר יועץ של האקדמיה ללשון העברית ואיש החוג ללשון באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, העלה על נס את חשיבותן של מגילות קומראן לידיעת העברית של המקרא. לדבריו, העיון במגילות קומראן מלמד כי לעתים מסורת הניקוד שבכתבי היד הטברניים מציגה צורות מאוחרות יותר מאלה שבמגילות קומראן. הוא הדגים את טענתו בעזרת בחינת הכינויים הדבוקים והפרודים.
יָשַׁב ראש חבר האקדמיה פרופ' אילן אלדר מן החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה.