שׁוּק ברבים

צורת הרבים של שׁוּק היא שְׁוָקִים, בדומה לשׁוֹר – שְׁוָרִים (בלי ניקוד: שווקים, שוורים).
בכך שונות מילים אלו ממילים רבות אחרות בנות הברה אחת, כמו גּוּף–גוּפִים, סוּס–סוּסִים, קוֹף–קוֹפִים, צוֹם–צוֹמוֹת.

צורות הרבים החריגות שְׁוָקִים, שְׁוָרִים בווי"ו עיצורית מופיעות כך במקרא (שיר השירים ג, ב; הושע יב, יב). הן משמרות את דרך הריבוי של מרבית השמות שהיו במקורם בני הברה אחת והסתיימו ברצף שני עיצורים, דוגמת כֶּלֶב שהיה במקורו כַּלְבְּ (כמו בערבית). כשם שצורת הרבים של כֶּלֶב היא כְּלָבִים, גם צורת הרבים של שׁוּק (במקור שֻׁוְק) ושל שׁוֹר (במקור שַׁוְרְ) היא שְׁוָקִים, שְׁוָרִים.

הוו"יו העיצורית באה גם בנטייה – שְׁוָקֶיךָ (שווקיך) וכיו"ב, למעט הצורות הארוכות שׁוּקֵיכֶם שׁוּקֵיכֶן שׁוּקֵיהֶם שׁוּקֵיהֶן וצורת הנסמך שׁוּקֵי־ (כגון שוּקי ההון).

דּוּד

עוד נזכיר את המילה דּוּד, שבמקרא יש לה שתי צורות רבים: דּוּדִים וגם דְּוָדִים (בלי ניקוד: דוודים) – וכך גם בימינו.