הספר שפתנו במראות היה המילון העברי המצויר הראשון (1943), וסייע לעולים ארצה להתוודע אל השפה העברית ולהפוך אותה ללשונם. ספר זה הוא יוזמה חלוצית, מעשה ידיו של איש אחד: דוד אטינגר. אטינגר השקיע בספר מזמנו, ממרצו ומהונו – הוא ליקט מאות מילים ומושגים מכל ענפי החיים, מיינם לפי נושאים, הציג לצידם את המונחים העבריים הרווחים (ואף הציע מונחים מקוריים משלו, במידת הצורך), וכל אחד מהם מלווה בציור הממחיש אותו ובדרך זו מסביר את משמעותו. מהדורה שלישית של הספר ראתה אור בהוצאת "דביר" בשנת 1950 וזכתה להוקרתם של ועד הלשון ושל ראש הממשלה דוד בן־גוריון ושר החינוך והתרבות זלמן שזר, לביקורות מחמיאות בעיתונות ולהצלחה מסחרית.
בשנת 1956 זכה הספר שפתנו במראות – מילון בציורים ב"פרס קוגל למדע וחכמת ישראל" מטעם עיריית חולון. בנימוקי ועדת הפרס נאמר בין השאר: "…מי שעסק פעם במלאכה זו של מילונות, יודע כמה מפרכת עבודה זו של עיון במילונים ובספרים מקצועיים. אבל המחבר עשה יתרה מזו: הוא הלך מסדנה לסדנה ממשרד למשרד, סייר בבתי־חרושת ובמוסדות, שוחח עם אומנים ואמנים ושוליות, הקים בנין הדור נאה. יש במחבר ובספר גם טעם זקנים וגם משום מרץ נעורים".
[slideshow_deploy id='41541']
דוד אטינגר (1878–1959)
דוד אטינגר נולד בשנת 1878 באומן שברוסיה להוריו יונה ודינה אטינגר – נצר למשפחה שנמנתה עם ראשוני חובבי ציון באודסה. עם נישואיו לרחל (1909) השתלב בעסקי המשפחה הרחבה של חותנו חיים כהן (קהאן) – בעיקר סחר בעצים ובנפט שהתפשט על פני מדינות רבות באירופה. כבעלי תודעה ציונית חזקה, הרחיבה המשפחה את פעילותה אף לארץ ישראל ובין השאר תרמה להקמת בית הספר "תחכמוני" ביפו ולגאולת שכונת "מקור חיים" בירושלים.
דוד אטינגר, שקיבל בנעוריו חינוך עברי, הגשים את חלומו ועלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1924, והתיישב בחיפה. כראשון העולים ארצה מקרב בני משפחת כהן, הוא היה נציג המשפחה בפעילותה בארץ. הוא יזם והקים בחוף השמן בחיפה מערך שאיבה ומכלי ענק לקליטת נפט גולמי שיובא במכליות ימיות מאירופה. כמו כן היה שותף ליוזמתן של שבע משפחות מריגה להקמת קונצרן עלית ברמת גן. כמצוין לעיל ניכרת תרומתו גם בתחום הרוח והתרבות.
דוד אטינגר (עומד משמאל) מקבל את הפרס ל"מדע וחכמת ישראל"
מידי ראש עיריית חולון פנחס אילון, 1957