המחבר סוקר את תולדות חיבורו של מילון בן־יהודה – "החיבור הלקסיקוגרפי המקיף ביותר בתולדות המילונות העברית החדשה" – שארך למעלה מחמישים שנה. לצד הסקירה ההיסטורית הוא עומד על אופיו של המילון, על שיטת סידור הערכים, על יתרונותיו וחסרונותיו וכן מתמודד עם הביקורת שמתח ח"נ ביאליק על המילון.