שושנה בהט, שהייתה מזכירה מדעית באקדמיה, דנה בדרכי חידוש של מילים ומונחים המשנות את פניה של העברית: היצירה הגורפת של שורשים חדשים על ידי תוספת תחיליות (תפקד, חשבן), התפשטותם של משקל פָּעִיל ובניין שִׁפְעֵל, וחדירתן של מילים לועזיות. אגב כך היא משתפת את הקוראים בלבטים של ועדות המינוח המקצועיות של האקדמיה. המאמר מתפרסם כאן באדיבות "ברית עברית עולמית".
