יש האומרים על אדם גלוי וישר שהוא "כֵּנֶה", ואולם המילה התקנית היא כֵּן. מילה זו שייכת לשורשי ע"ו (את הווי"ו השורשית אפשר לראות למשל בצורה נָכוֹן בבניין נפעל), וצורתה כצורות בינוני אחרות משורשי ע"ו במשקל פָּעֵל: עֵר, עֵד, מֵת. נטיית המילה כֵּן: כֵּנָה, כֵּנִים, כֵּנוֹת.
הצורה "כֵּנֶה" נוצרה בהשפעת צורות כמו גֵּאֶה, זֵהֶה, כֵּהֶה, אולי מתוך צורך לבדל את שם התואר ממילת החיוב כֵּן. ואולם צורות אלו שייכות לשורשי ל"י (ל"ה) שאופיינית להן הסיומת ־ֶה.