צירוף היחס על ידי משמש בעברית הקלסית לציון כלי, אמצעי או מתווך. לדוגמה, בהגדה של פסח נאמר שהקדוש ברוך הוא גאל את ישראל ממצרים "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו".
בעברית החדשה צירוף היחס על ידי קיבל את המשמעות של מילת היחס by – והוא משמש לציון עושה הפעולה במשפטים סבילים, כגון 'הכניסה ליישוב נחסמה על ידי התושבים הזועמים'. ואילו את מקומו של 'על ידי' המקורי ממלא יותר ויותר צירוף היחס באמצעות, כגון 'המכתב נשלח באמצעות שליח מיוחד'. האקדמיה ללשון העברית לא עסקה בשאלת תקינותו של השימוש הזה, אך רבים ממתקני הלשון נדרשו לסוגיה.
המקפידים ללכת אחר לשון המקורות נמנעים בדרך כלל מן השימוש ב'על ידי' לציון עושה הפעולה, ובוחרים ככל האפשר בניסוח פעיל, כגון 'התושבים הזועמים חסמו את הכניסה ליישוב' או 'את הכניסה ליישוב חסמו התושבים הזועמים'. את המבנה הסביל הם ממליצים לשמור בעיקר למקרים שבהם הכותב אינו מעוניין לציין את עושה הפעולה.
למי שחפץ במבנה הסביל ומבקש להימנע מצירוף היחס 'על ידי' אפשר להציע כמה חלופות. למשל: מילת היחס ב, כגון 'ההחלטה אושרה באקדמיה' (במקום 'על ידי האקדמיה'); מילת היחס מ(ן), כגון 'הדלֵקה נגרמה מקצר חשמלי'; וכן מטעם, כגון 'התשדיר מוגש מטעם קופות החולים'.
גם בצירוף היחס בידי משתמשים לעיתים קרובות במשמע by, אך יש הממליצים לנקוט אותו רק כאשר יש חשיבות לעשייה בידיים ממש כגון 'הכביש נסלל בידי החלוצים'. כך גם בלשון המקורות: "כביכול אין בית המקדש נבנה בידי אדם אלא בידו בלבד, שנאמר 'מקדש ה' כוננו ידיך'" (סדר אליהו רבה, ל). בדומה לזה אפשר לנקוט בהקשר של אמירה את צירוף היחס מפי, כגון 'הדברים נאמרו מפי ראש הממשלה'.