ב. נטיית השם אִמָּהוֹת: אִמּוֹת־ אִמּוֹתֵיכֶם, וגם אִמְּהוֹת־ אִמְּהוֹתֵיכֶם.
ד. בַּר במשמעות בֵּן משמש בימינו בצירופי סמיכות. בנקבה בַּת־(סמכא), ברבים בְּנֵי־(מצווה) בְּנוֹת־(מזל).
ג. נטיית אַפּוֹטְרוֹפּוּס היא אַפּוֹטְרוֹפְּסִית או אַפּוֹטְרוֹפְּסָה, אַפּוֹטְרוֹפְּסִים, אַפּוֹטְרוֹפְּסוֹת. השם המופשט: אַפּוֹטְרוֹפְּסוּת.
הערה: בספרות חז"ל ואחריה מוכרים צורות וכתיבים אחרים, ובהם אפיטרופוס, אפיטרופא ואפיטרופיא (לנקבה), אפיטרופים.
ה. נטיית נַעֲלַיִם היא על דרך הזוגי: נַעֲלֶיךָ נַעֲלַיִךְ וכיו"ב.
במקרא נַעֲלַיִם בצד נְעָלִים, ובנטייה נְעָלֶיךָ.
ו. צורת הנסמך של נָשִׁים היא נְשֵׁי־ וגם נְשׁוֹת־ (ובנטייה נְשֵׁיהֶם וגם נְשׁוֹתֵיהֶם).
תנועה הבאה לפני עיצור גרוני או אחריו, יש נטייה להנמיכה. משום כך באה לעיתים תנועת פתח בקרבת גרונית, לעומת חיריק, סגול או צירי בצורה המקבילה שאין בה גרונית. כמו כן באה תנועת סגול בקרבת גרונית, לעומת חיריק בצורה שאין בה גרונית. הכללים שלהלן באים לקבוע את תחולתה של התופעה בצורות הפועל.
ואלו הצורות שהקמץ מתקיים בהן בנטייה, שלא לפי כלל ב:
השמות שצורתם צורת זוגי בלבד, כגון מכנסיים, והשמות שצורתם צורת רבים בלבד, כגון חליפין, מובעים – במקום שיש צורך להשתמש בהם בלשון יחיד – בתוספת שם נסמך, כגון זוג מכנסיים, עסק חליפין (אחד), מעשה חליפין (אחד) וכדומה.
במקום שהכוונה לריבוי, מותר לומר 'שלושה מכנסיים' וגם 'שלושה זוגות מכנסיים'; 'שלושה חליפין' וגם 'שלושה עסקי (או מעשי) חליפין'.
קמץ לאחר שווא נע באמצע המילה (ובכלל זה לאחר רצף שוואים) מתקיים בנטייה. למשל: דֻּבְדְּבָן דֻּבְדְּבָנֵיכֶם, לִוְיְתָנִים לִוְיְתָנֵיהֶם, מִשְׁפְּטָן מִשְׁפְּטָנֵי־, שַׁלְשְׁלָאוֹת שַׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם, מֵירְכָה מֵירְכָאוֹת־, כְּלוֹנְסָאוֹת (צורת הרבים הראשית של כְּלוֹנָס) כְּלוֹנְסָאוֹת־.