אדל ושמות שאולים אחרים

שמות פרטיים שאולים

רוב השמות הפרטיים המקובלים כיום בישראל – מקורם בלשונות העיקריות המדוברות בארץ. למרבית היהודים יש שם עברי ולמרבית הערבים יש שם ערבי, ואילו שמות שמקורם בלשונות אחרות נדירים יותר. המצב הזה נראה לנו מובן מאליו. הספר המכונן של היהדות, התנ"ך, נכתב עברית, והטקסט המכונן של האסלאם, הקוראן, נכתב ערבית. אנו, דוברי העברית החדשה, ירשנו שמות עבריים רבים מן התנ"ך ומספרות חז"ל; וגם בדורות האחרונים נמשכת המסורת להעשיר את מבחר השמות בעיקר מתוך אוצר המילים העברי. ואולם בהרבה ארצות אחרות רווחים בעיקר שמות שלא נוצרו בשפת המקום – ואף על פי שהשמות האלה נתפסים כמקומיים, משמעותם אינה מובנת לציבור הדוברים, וכדי לברר אותה פונים לעזרת מילונים או לעזרת מומחים. באיראן לדוגמה רוב שמות הגברים וגם חלק משמות הנשים הם שמות ערביים בעקבות התפשטות האסלאם. ברוסיה רוב השמות הפרטיים הם ממקור עברי – מן התנ"ך ומן הברית החדשה, או ממקור יווני – מן הברית החדשה ומתולדות הקדושים הנוצרים, ואילו שמות הגזורים משורשים רוסיים מקוריים נדירים יותר.

למעשה לכל העמים יש שמות מושרשים שבאו מלשונות אחרות, וגם ליהודים יש שמות כאלה. מקורם במגע עם לשונות אחרות בארצות הגלות, ובמקרים רבים הם חבים את התקבלותם הנרחבת לדמויות חשובות לעם ישראל בעת העתיקה וגם בעת החדשה.

מן המצרית קיבלנו את השמות אַהֲרֹן ('השם גדול') ופִינְחָס ('איש שחור'); ולפי סברת חוקרים רבים גם השמות מִרְיָם ומֹשֶׁה ממקור מצרי (לפי סברה זו פירוש השם מרים 'אישה אהובה' ופירוש השם משה – 'ילד'). אחד השמות הנפוצים בקהילות ישראל הוא אֶסְתֵּר – כשמה של אסתר המלכה וכשם המגילה שנכתבה עליה.

שמה העברי של אסתר המלכה על פי המגילה עצמה היה הֲדַסָּה. השם אסתר פרסי ופירושו 'כוכב'. הפרסית שייכת למשפחת הלשונות ההודו־אירופיות, לפיכך דמיון השם אסתר למילה האנגלית star, למילה הספרדית estrella ולמילים המקבילות בלשונות אירופיות רבות אינו מקרי.

השמות השאולים שנזכרו נשתרשו כל כך במסורת היהודית שאיננו חשים עוד במקורם הזר – אף על פי שמשמעותם אינה שקופה בעבורנו.

אָדֵל

גם תולדות היהדות בעת החדשה תרמו לחברה היהודית המודרנית כמה שמות של דמויות מופת, והשם אָדֵל הוא דוגמה מובהקת לכך. אָדֵל הוא שם בתו של רבי ישראל הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, וסבתו של רבי נחמן מברסלב. ייתכן ששמה נהגה Odel או Old, או Udl או אפילו Idl, אבל לדוברי העברית החדשה מוכרת ההגייה Adel (בעיקר בהטעמת מלרע) – לפי כתיבו של השם ב"שבחי הבעשט", חיבורו של ר' דב בער שו"ב על חיי הבעל שם טוב (נדפס לראשונה בשנת תקע"ה, 1815). השם אדל נדרש בספר זה בשם הבעש"ט עצמו בתור ראשי תיבות "אש דת למו" (דברים לג, ב). עוד מסופר שהבעל שם טוב קשר את השם בהגייה "אוֹדֶל"  אל הצירוף "הודו לאל".

ככל הנראה מקור השם אדל בגרמנית של ימי הביניים: היסוד adal פירושו אציל (ואף בגרמנית בת ימינו Adel  – אצילוּת). השם אָדֵל משמש עד היום בארצות רבות, בייחוד במרכז אירופה ובצפונה. גלגולי הגייה אחרים של השם הם אָדֵלִינָה, אָלִינָה ואֵטְל (נכתב גם אתל – ואצל יהודים לעיתים עטל או עתל בשל שימוש האות ע' לסימון תנועת e ביידיש). יהודי קהילות אשכנז השתמשו בשמות פרטיים רבים ממקור גרמני, בפרט בשמות נשים כגון בלומה ('פרח'), הינדה ('איילה'), ליבּה ('אהבה') ושיינה ('יפה'). ואולם דווקא לשם אדל ובמידה מסוימת לשם פייגה ('ציפור'), שם בתה של אדל ואימו של ר' נחמן, הייתה עדנה עם הפריחה המחודשת של חסידות ברסלב והתעניינות הציבור בתורת החסידות בכלל. מכיוון אחר לחלוטין, יש הבוחרים בשם אדל גם בקרב המתעניינים במוזיקה לועזית פופולרית – בהשראת הזמרת הבריטית הנודעת אדל.

המזכירות המדעית של האקדמיה ממליצה על מתן שמות עבריים, ונוהגת להציע חלופות עבריות לשמות לועזיים על פי בקשות הפונים. הינה כמה חלופות אפשריות לשם אדל:

• על פי קרבת הצליל והמשמעות גם יחד: עֵדֶן, עֲדִינָה, אֲצִילָה.
• על פי קרבת הצליל: עֲדִי, עֲדִית, עִדִּית (בלי ניקוד: עידית), עֲדָיָה, עֲדִיָּה (בלי ניקוד: עדייה), עֲדִיאֵל, אוֹדֶיָה, אוֹדֶלְיָה, דָּלִית, אֲדָר, עֲטֶרֶת.
• על פי קרבת המשמעות: הָדָר, רָמָה, תִּפְאֶרֶת, פְּאֵר.

כתבה קרן דובנוב.