תר"ף–תשע"ו, 1920–2016
- נבחר לחבר־יועץ בשנת תשל"ט (1979)
- נבחר לחבר בשנת תשמ"ג (1983)
- פרש מן האקדמיה בתחילת תש"ס (1999)
אהרן מגד נולד בפולין, עלה לארץ בשנת תרפ"ו וגדל במושבה רעננה. בשנים תש"י–תשט"ו ערך את הדו־שבועון הספרותי "משא", שהיה ביטאון הספרות הצעירה, ואחר כך את המוסף הספרותי בעיתון "למרחב" ובעיתון "דבר". בשנים תשכ"ח–תשל"א היה נספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון, ובשנים תשל"ג–תשמ"ה היה בעל טור קבוע בעיתון "דבר". בשנים תש"ם–תשמ"ז שימש מגד נשיא המרכז הישראלי של ארגון הסופרים פא"ן.
אהרן מגד הוא סופר, מסאי, מחזאי ומתרגם. על יצירתו קיבל מגד פרסים רבים: פרס ביאליק, פרס אוסישקין, פרס ברנר, פרס פיכמן, פרס סמילן (ניו־יורק), פרס קתמון ופרס המועצה העולמית לתרבות יידיש לשנת תשמ"ט. בשנת תשס"ב הוענק לו פרס ישראל על מפעל חייו בספרות, ובשנת תשס"ד הוענק לו פרס "קורט" בארצות הברית על הספר היהודי הטוב ביותר – "פויגלמן".
הוא פרסם עשרים וארבעה ספרים, רומנים וסיפורים, שלושה ספרי ילדים ואחד עשר מחזות. ספריו תורגמו לאנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית ועוד.
מפרסומיו
ספרים
- חדוה ואני: ופרשת קורותינו בעיר תל אביב, תל אביב 1954
- החי על המת, תל אביב 1965
- מחברות אביתר: רומן, תל אביב תשל"ג
- מסע באב, תל אביב תש"ם
- פויגלמן, תל אביב תשמ"ז
- עוול, תל אביב תשנ"ו
- נקמת יותם, אור יהודה תשס"ג
מאמרים
- "העברית ברשות הרבים", לשוננו לעם מה, ג (תשנ"ד), עמ' 121–126
- "הספרות ותחיית הלשון העברית", לשוננו לעם מט, ג (תשנ"ח), עמ' 110–116