ב או ל

רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון:

• סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק?
• מומחית במחשבים או מומחית למחשבים?
• תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?

תשובתנו ששתי מילות היחס ב ו־ל מתאימות בכל הדוגמאות האלה. ואף על פי שמילות היחס ב ו־ל שונות זו מזו – במקרים האלה ובמקרים נוספים הן מתחלפות זו בזו ללא הבדל של ממש במשמעות.

מילת היחס ב מציינת בהקשרים רבים מקום או תקופת זמן או הֶקשר שבתוכם נמצא או מתרחש דבר מה. מילת היחס ל עשויה לציין כיוון או יעד ('אל') ומכאן גם מכוונות וגם שייכות בדומה ל'של'. כך המשמעויות האלה באות לידי ביטוי בשלוש הדוגמאות לעיל:

• סעיף 2 בחוק / סעיף 2 לחוק
  סעיף 2 נמצא בחוק ולכן מילת היחס ב מתאימה; כך גם סעיף 2 שייך לחוק ולכן גם מילת היחס ל מתאימה.

• מומחית במחשבים / מומחית למחשבים
  המומחיות היא בתחום מחשבים ולכן מתאימה מילת היחס ב; המומחיות מכוונת לתחום המחשבים ולכן מתאימה גם מילת היחס ל.

• תרופה אחת ביום / תרופה אחת ליום
  מילת היחס ב מציינת את תקופת הזמן שבתוכה יש לקחת את התרופה; מילת היחס ל מציינת את כמות התרופה המיועדת ליום.
  שני השימושים האלה מתועדים בתנ"ך: "וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה… אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם…" (שמות ל, י) לעומת "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים" (מלכים א י, כב).

דוגמאות נוספות שבהן מתחלפות מילות היחס ב ו־ל זו בזו:

• הדרכה בשימוש בקטלוג / הדרכה לשימוש בקטלוג
  מילת היחס ב מציינת את התחום של ההדרכה, ואילו מילת היחס ל מציינת את היעד של ההדרכה.

• שלח תמונה בקבוצה / שלח תמונה לקבוצה
  קבוצה (בווטסאפ) היא ה'מקום' שבתחומו מופצת התמונה; 'לקבוצה' – ל היא מילת היחס המוצרכת של הפועל שָׁלַח.

• זוכה הפרס בשנת… / זוכה הפרס לשנת…
  'בשנת' מציין את הזמן שבו ניתן הפרס, ואילו 'לשנת' מציין את השייכות של הפרס לשנה מסוימת.

• טיפול במחלה / טיפול למחלה
  מילת היחס ב היא מילת היחס המוצרכת של הפועל טיפל (טיפל ב־); אבל יש הקשרים שבהם אפשר למצוא את מילת היחס ל. למשל: 'נמצא טיפול למחלה' – במקרה זה ספק אם "למחלה" מתקשר ישירות ל'טיפול', ונראה שהקישור הוא לפועל 'נמצא', למשל בניסוח כזה: 'סוף סוף נמצא למחלה הזאת טיפול' – המחלה היא היעד שאליו הטיפול שנמצא מכוון.

• שובץ לתפקיד / שובץ בתפקיד
  'בתפקיד' הוא מעין מקום; 'לתפקיד' הוא היעד.

• עמידות במים / עמידות למים
  עמיד ב־ – כלומר נשאר ללא שינוי בתוך משהו כגון מים או במצב כלשהו כגון חום או קור. עמיד ל־ – תכונת חוסר השינוי מכוונת לחומר מסוים או לתנאי מסוים, בדומה לצירוף חסינות ל־ כגון 'חסינות לאנטיביוטיקה'. גם 'עמיד' ו'עמידות' וגם 'חסין' ו'חסינות' עשויים לקבל את מילת היחס מפני, כגון 'עמידות מפני', 'חסין מפני'.

יש מקרים שבהם החילופים נובעים מהיותן של שתי מילות היחס ב ו־ל מוצרכות לפועל:

• קשור ב / קשור ל
  שתי מילות היחס ב ו־ל משמשות מילות יחס מוצרכות במקורותינו: "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ" (בראשית מד, ל); "והשלישית [בהמה] שהיא קשורה לרצועות" (משנה כלאים ח, ג).

• נוגע ב / נוגע ל
  מילת היחס המוצרכת הרגילה יותר לפועל נגע היא ב, למשל: "כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת" (שמות יט, יב). ואולם לצידה אפשר למצוא גם 'נגע אל' כבר במקרא (וביתר שאת בעברית שלאחר המקרא). למשל: "לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ" (בראשית כ, ו); "נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף" (מלכים א ו, כז).
  כיום משמש הביטוי בנוגע ל (ולא "בנוגע ב").

• חילק בשתיים / חילק לשתיים
  כאן הלכה העברית החדשה בעקבות הגרמנית המבחינה בין שתי נקודות מבט של פעולת החלוקה:
  (א) חילק ל־ – בשימוש כללי מחלקים משהו לחלקים, למשל מחלקים עוגה לעשרים פרוסות דקות, מחלקים תפוז לפלחים, מחלקים קלפים לארבע ערמות.
  (ב) חילק ב־ – בפעולה המתמטית מחלקים את השלם לחלקים באמצעות מספר כלשהו. שתי דרכי הביטוי הללו נקבעו במונחי חשבון משנת תרע"ב (1912):
  

• זכה ב / זכה ל
  נראה שבפועל זָכָה נוצר בידול משמעות בין שתי זכיות:
  זכה ב – מתוך תחרות, למשל 'הוא זכה במקום הראשון בתחרות', 'מי שינצח יזכה בפרס'. הפועל זכה ב־ נפוץ מאוד במשנה בתיאור תחרויות בין כוהנים על "דישון" ועל מאכלים מתוך הקורבנות.
  זכה ל – קיבל משהו טוב (לא על חשבון מישהו אחר), למשל 'היא זכתה לחיים ארוכים וטובים', 'השיר זכה להצלחה רבה'.
  הינה דוגמה לשתי הזכיות השונות באותו המשפט עצמו: "הפסנתרן זכה לפרסום עולמי כאשר זכה בפרס הראשון בתחרות הפסנתר הבין־לאומית".
  

• אסור בפרסום / אסור לפרסום
  בלשון חכמים אנחנו מוצאים 'אסור בהנאה' וכדומה, ומכאן גם 'אסור בפרסום' וכדומה בימינו. מניין 'אסור לפרסום'? נראה שהשימוש במילת היחס ל בהקשר זה נובע מן השימוש הרווח במבנה 'אסור' + שם הפועל (הפותח ב־ל), כגון 'אסור לפרסם'. אפשרות אחרת היא שגם כאן ה־ל מביעה את היעד שכלפיו האיסור מכוון: 'לפרסום'.

• שותף בעסק / שותף לעסק
  מילת היחס המוצרכת של הפועל השתתף היא ב, ומכאן שותף בעסק. אבל כיום רווח למדי השימוש במילת היחס ל באותה משמעות. נראה שגם כאן ה־ל מציינת מכוונות, כלומר 'שותף לעניין העסק', 'שותף לצורך העסק'. שימוש זה נדיר בעברית עד לימינו, ובדרך כלל מילת היחס ל נשמרת לציון השותף השני כגון במימרה מן התלמוד הבבלי: "כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" (שבת טז ע"ב). ואולם כאן ושם אפשר למצוא שימוש זה כבר במאה השש עשרה.