הוועדה למילים בשימוש כללי נותנת מענה על הצורך למצוא חלופות עבריות למילים לועזיות שאינן בתחום עיסוקה של ועדת מונחים מקצועית. רוב המילים שהוועדה דנה בהן מגיעות אל שולחנה בעקבות פניות מן הציבור; בפונים אנשי מקצוע, עורכים ומתרגמים, חוקרים, אנשי רדיו וטלוויזיה ואנשים מן השורה בעלי עניין בעברית. מקצת הפניות מגיעות אלינו מלוּווֹת בהצעה של הפונים.

להחלטה להביא מילה לדיון בוועדה קודם בירור ראשוני אם אומנם יש טעם ויש מקום שהאקדמיה תקבע לה חלופה עברית. לקראת הדיון בוועדה נערך בירור יסודי ומעמיק עם מומחים ובעלי ידע בתחום שהמילה קשורה אליו; מנסים להבין מה מהות הדבר שהמילה מסמנת, מה דרכי השימוש במילה (הֶקשרים תחביריים, האם נחוץ לגזור ממנה פועל ושם תואר וכיו"ב), מה החלופות העבריות המשמשות (אם יש כאלה), מה המילה המקבילה המשמשת בלשונות אחרות ועוד. לעיתים מוזמן לישיבת הוועדה איש מקצוע המציג לפניה את העובדות הנוגעות למילה ולשימושה ומשיב על שאלות של חברי הוועדה.

הוועדה דנה בכל מילה בשתי קריאות. לאחר הדיון הראשון – "הקריאה הראשונה" – נשלחות ההצעות שעלו בוועדה לחברי האקדמיה לצורך קבלת הערות. לעיתים הוועדה מבקשת את עזרת הציבור באמצעות המדור "מן השטח", ולפי הצורך נעשים בירורים נוספים בעקבות הדיון בוועדה. תגובות חברי האקדמיה, הצעות הציבור ותוצאות הבירורים הנוספים מובאות לפני הוועדה בדונה במילה בקריאה השנייה, והוועדה מגבשת את הצעתה בהצבעה. החלופות העבריות שהוועדה מציעה מוגשות למליאת האקדמיה. כל מילה ומילה נדונה במליאה ומקבלת את אישורה או נדחית. המילים בשימוש כללי שהאקדמיה מאשרת מתפרסמות באתר מונחי האקדמיה ובעלוני למד לשונך.

חברי הוועדה (מתשפ"ב)

מירון איזקסון, רות אלמגור־רמון, צור ארליך, ברכה דלמצקי־פישלר, גיל הראבן, אפרים חזן (יו"ר), קציעה כ"ץ, נעם מזרחי, אבשלום קור, רוביק רוזנטל, יעל רשף.

מרכזת הוועדה: ויקי טפליצקי בן־סעדון, המזכירות המדעית.

מחידושי הוועדה

קלטת, עיצומים, קדימון, שִׁלְטוּט (זאפינג), הַסְעָדָה (קייטרינג), טכנולוגיה עילית (היי־טק), חברת הֶזְנֵק (סטארט־אפ), שׁוֹמְרַן דַּפִּים (ניילונית), תַּצְרֵף (פאזל), הֶגְוֵן (וריאציה), חֲפִיץ (גדג'ט), אִפְשׁוּט (פופולריזציה), זְלֹלֶת (זלולת, ג'אנק פוד), יוכלה (פוטנציאל).

עקרונות בעבודת הוועדה

כמה עקרונות מנחים את הוועדה בבואה למצוא חלופות עבריות למילים הלועזיות:

עיקרון חשוב הוא זה שניסח יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון: "הגדולה שבמעלות למילה חדשה – אם איננה חדשה". ראשית נבדקים אפוא מקורותינו אם יש בהם מילה מזומנת במקום המילה הלועזית. כך למשל נקבעה המילה פוּנדה (חלופה של פאוץ').
הדרך הראשית ליצירת מילה חדשה היא יציקת שורש במשקל. נבחר שורש המתאים להביע את העניין הנדון והוא ניצוק במשקל מתאים. לדוגמה: זַמְרִיר (ג'ינגל) – מן השורש זמ"ר במשקל פַּעְלִיל לציון הקטנה; מִזְכֶּה (קרדיט) – מן השורש זכ"י (זכ"ה) במשקל מִפְעָל המציין גם שם פעולה; צַמְדָן (ולקרו) – מן השורש צמ"ד במשקל פַּעְלָן לציון מכשיר עושה הפעולה; מֵקַר (מתקן למים קרים, קוּלֶר) – מן השורש קר"ר במשקל מַפְעֵל, על דרך מֵחַם.
לפעמים מעדיפים לקבוע צירוף מילים שהן כשלעצמן קיימות בעברית. לדוגמה: עלון פרסום (פרוספקט); שיווק בטלפון (telemarketing); מסילת כושר (treadmill); תָּא נָעִיל, תָּא נִנְעָל (locker).
יש שהמילה החדשה נגזרת על ידי הוספת סופית למילה קיימת. לדוגמה: תנורון (toaster oven) – סיומת ־וֹן לציון הקטנה; צְמִיגַאי (פנצ'ר־מאכער) – סיומת ־אי לציון בעל מקצוע; צמיגייה – סיומת ־ִיָּה לציון מקום; טִינִית (פלסטלינה) – טין + ־ִית.
לעיתים רחוקות נוקטים גם דרך של 'הלחם'. לדוגמה: רַכֶּבֶל (רַכֶּבֶת + כֶּבֶל); מַקְּלוֹר (מקל + אור) – light-stick. דרך זו אינה הדרך המועדפת מכיוון שלרוב המילה המתקבלת מסורבלת, לא מובנת וקשה להטותה.
לא פעם הוועדה מאמצת מילה שכבר החלה מהלכת בציבור. לדוגמה: קַניון (מרכז קניות); מִגְדָּר (ג'נדר); שדרוג (regrading, upgrading).