הכינוס השמיני של הסדנה הבין־לאומית לחקר העברית של מגילות מדבר יהודה וספר בן־סירא ותחומים סמוכים
בכ'-כ"ג בסיוון תשע"ו (26–29 ביוני 2016) אירחה האקדמיה ללשון העברית בבית האקדמיה את הכינוס הבין־לאומי השמיני של חוקרי לשונות מגילות מדבר יהודה (העברית והארמית) ותחומים סמוכים. בכינוס השתתפו מיטב חוקרי לשון התקופה מן הארץ ומן העולם והציגו מפרות מחקריהם.
לפני יותר משני עשורים החלה סדרת הכינוסים ביזמתו של פרופ' טקמיצו מוראוקה. חמישה כינוסים התקיימו באוניברסיטאות באירופה – בליידן, בשטרסבורג ובלובן, ושני כינוסים היו בארץ – באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
בכינוס יוחד מושב חגיגי למחקר המגילות במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה. עובדי המילון קוראים קריאות חדשות של המגילות באמצעות התצלומים המשובחים שהכינו ברשות העתיקות ובמוזאון ישראל. הקריאות האלה מוצגות באתר 'מאגרים' ונגישות לכול, וחוקרי המגילות מכל העולם מתבססים כיום על ממצאים אלו.
לפניכם ההרצאות מן המושב החגיגי שהתקיים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים:
(באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים).
מבחר תמונות מן הכינוס
[slideshow_deploy id='5327']
ראו עוד:
הכינוס הבין־לאומי השמיני ללשון מגילות מדבר יהודה באקדמיה ללשון העברית, אקדם 56
ניר חסון, האם תיבת נח המקראית היא בעצם פירמידה?, הארץ, 28.6.2016