היה או לא היה: "המָגן הימני והבלם הקדמי התחלפו באמצע המשחק". ובכן לא היה, מפני שבמגרש הכדורגל אין מָגן אלא מֵגן.
המֵגֵן מֵגֵן על השער, כשם שהשומר שומר, המרגל מרגל, המדריכה מדריכה והמיילדת מיילדת. אם כן המֵגֵן – צורת הווה של הפועל הֵגֵן – נקרא כך על שום הפעולה שהוא עושה.
ומהו מָגֵן? המילה מָגֵן מציינת כלי המשמש להגנה, ככתוב: "עִרְכוּ מָגֵן וְצִנָּה וּגְשׁוּ לַמִּלְחָמָה" (ירמיהו מו, ג). לעיתים המָגן מגיע גם הוא אל מגרש הכדורגל, ואז הוא נתון בידיהם של השוטרים שאוחזים במָגִינים (בניקוד: מָגִנִּים) כדי למנוע מן האוהדים להתפרץ למגרש. מָגן דוד גם הוא סוג של מָגֵן, וברבים – מָגִיני דוד.
לעומת זאת הבַּלָּם שקול במשקל אחר – משקל בעלי המקצוע והעיסוק: בַּלָּם כמו סַפָּק, גַּנָּן וטַבָּח. במגרש הכדורגל יש בַּלָּמִים קדמיים ויש בַּלָּמִים אחוריים.
ומה יש במכונית? בְּלָמִים קדמיים ובְלָמִים אחוריים וכל אחד מהם הוא בֶּלֶם. במדריך לרוכבי אופנוע מצאנו: "נעל את הבֶּלֶם הקדמי ואחר כך שחרר אותו". לנהגי המכוניות מוכר היטב ה"אמברקס", שיבוש של "הֵנד ברֵייק" (hand brake) – ובעברית: בֶּלֶם יד.
בֶּלֶם במכונית, מָגֵן ביד השוטר, ובמגרש – בַּלָּם ומֵגֵן.
* שודר לראשונה ברשת ב' של קול ישראל בפינה ״רגע של עברית״.