מלחמת הלשונות שהתחוללה בארץ בשנים תרע"ג–תרע"ד חשפה את חולשותיו של ועד הלשון, אך גם הבליטה את ייחודו. מתוקף מהותו וייעודו של הוועד היה מצופה שהוא ישתתף השתתפות פעילה במאבק על מעמדה של העברית כלשון לימודים בטכניון ובבית הספר הריאלי שלצידו. שהרי מאבק זה היה אמור לקבוע את מקומה של העברית במוסדות החינוך של "העזרה" בארץ. ואולם במאבק זה נדם קולו של ועד הלשון, ואגודת המורים היא שהתייצבה בגלוי בראש המערכה והנהיגה את המאבק עד שהסתיים בניצחון הלשון העברית.
