חצי הכוס המלאה

דימוי שכיח להצגת ההבדל בין ראייה חיובית לראייה שלילית הוא דימוי הכוס: האופטימי רואה את חצייה המלא, ואילו הפסימי – את חצייה הריק.
מקורו של הדימוי בלשונות אירופה, כגון באנגלית: to see the glass half full. התרגום המילולי הוא 'לראות את הכוס חצי מלאה' (כלומר מלאה למחצה), וכך משמש הביטוי גם בגרמנית ובצרפתית. ואולם בעברית התקבע הביטוי במבנה אחר: 'לראות את חצי הכוס המלאה', 'לראות את מחצית הכוס המלאה'.

נשאלנו אם בניסוח 'חצי הכוס המלאה' אין משום טעות – הרי לא הכוס היא המלאה אלא חצייה הוא שמלא.

בתופעה קרובה עסקה האקדמיה בהחלטתה על התאם הפועל בצירופים שהרכיב הראשון בהם כַּמָּת (רוב, כל, חצי, שליש וכדומה). נקבע כי במקרים אלו יש שתי אפשרויות – להתאים את הפועל לרכיב הראשון (הכמת) או לרכיב השני: 'רוב האנשים הגיע', 'רוב האנשים הגיעו'; 'שליש הכיתה לא הכין שיעורים', 'שליש הכיתה לא הכינה שיעורים', ואף 'שליש הכיתה לא הכינו שיעורים' (התאם לפי התוכן). נראה שבמקרים אלו הדוברים נוטים להתאים את הפועל לרכיב השני כי הוא נושא את עיקר המשמעות של הצירוף.

גם בצירוף 'חצי הכוס המלאה' הרכיב הראשון הוא כמת, ונראה שגם כאן הדוברים חשים שעיקר הצירוף 'חצי הכוס' הוא ב'כוס' ולא ב'חצי'. ואכן אין זה המקרה היחיד שבו שם התואר מותאם לרכיב השני ולא לכַּמָּת: 'אשלח לך את החומר ברבע השעה הקרובה'; 'בחצי השנה הראשונה החברה ספגה הפסדים, ובחצי השנה השנייה היא החלה להתאושש'. גם כאן ההתאם ההגיוני הוא לכמת: 'ברבע השעה הקרוב', 'בחצי הראשון של השנה'. אך מתברר ששפה והיגיון אינם זהים בהכרח, וספק אם יש מקום לפסול את דרכי הניסוח האלה.

אשר ל'חצי הכוס המלאה', אפשר להתפלפל ולהסביר כי הכוונה לחצי שבו הכוס מלאה – בדומה לגרסה של הביטוי בלשונות אירופה. אך לאור הדוגמאות לעיל קשה להניח שזה אכן המקור לצורתו הרווחת של הצירוף.

מכל מקום הרוצים להתאים את לשונם להיגיון יכולים לומר 'חצי הכוס המלא', 'מחצית הכוס המלאה', 'החצי המלא של הכוס'.