בשנים תשס"ד–תשע"א (2003–2011) דנה האקדמיה מחדש בכללי התעתיק מעברית לאותיות לטיניות, מלועזית לעברית ומערבית לעברית, והעמידה כללים חדשים ומעודכנים. הכללים פורסמו בחוברת מיוחדת של "העברית" בשנת תשע"ב, ומתפרסמים במהדורה חדשה עם כללי הכתיב וכללי הפיסוק בחוברת מיוחדת בשנת תשע"ח.
בקובצי ה־PDF שלהלן הוכנסו תיקונים נחוצים ושולבו דוגמאות חדשות – ראשית באדר תשע"ה (מארס 2015), ושנית במרחשוון תשע"ח (נובמבר 2017).
כללי התעתיק מעברית לאותיות לטיניות
נספחים
ועדת משנה מיוחדת של ועדת השמות הממשלתית בשיתוף נציגים מן האקדמיה דנה בכללי התעתיק מעברית לערבית ומערבית לאותיות לטיניות – לצורכי השילוט. התעתיקים שגובשו אושרו במליאת ועדת השמות.
לרשימת שמות היישובים בישראל – בעברית, בערבית ובאותיות לטיניות
תעתיק פשוט לצורכי שילוט ומיפוי הדיון המחודש בכללי התעתיק (להוציא את התעתיק מלועזית לעברית) בא לתת מענה להחלטת הכנסת "בדבר קביעת כתיב אחיד בעברית, בערבית ובאנגלית* של שמות המופיעים על גבי תמרורים המוצבים בדרכים" (תיקון לפקודת התעבורה (מס' 73), אושר בכנסת בי"ח בכסלו תשס"ו [19 בדצמבר 2005], ובו תיקון סעיף 70(1) לפקודת התעבורה). לדיונים באקדמיה קדמו דיונים בוועדות משותפות לאקדמיה ללשון העברית, לוועדת השמות הממשלתית בראשותו של משה ברוֶר, למרכז למיפוי ישראל ולנציגים מן האקדמיה ללשון הערבית שבהקמה.
* לפי האקדמיה אין מדובר בכללי תעתיק מעברית לאנגלית אלא בכללי תעתיק מעברית לאותיות לטיניות.
הדיונים בכללי התעתיק במליאת האקדמיה
- התעתיק מעברית לאותיות לטיניות: דיון ראשון (תשט"ו–תשי"ז) – ישיבות ט, י, יא, יב, יג, יד, טו, טז; דיון שני (תשנ"ו–תש"ס) – ישיבות רכז, רן, רנא; דיון שלישי (תשס"ו, תשע"א) –ישיבות רפט, שך.
- התעתיק מלועזית לעברית: דיון ראשון (תש"ל–תשמ"ו) – ישיבות צג, צו, צז, צח, קז, קח, קכג, קעז-קעח, קעט-קף, הכללים פורסמו בזיכרונות האקדמיה לשנים תשלד–תשל"ז, עמ' 17–18; דיון שני (תשס"ד–תשס"ז) – ישיבות רעד, רעה, רעז, רעט, רפא, רפב, רצד, רצו, רצז; עדכון (תשע"ח) – ישיבה שנה.
- התעתיק מערבית לעברית: דיון ראשון (תשמ"ד–תש"ן) – ישיבות קסו-קסז, קע-קעא, קצו; דיון שני (תשס"ז, תשע"א) – ישיבה רצג, שך.