אורן הצנובר (צילום: אבינעם דנין, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")אֹרֶן הַצְּנוֹבָר – Pinus pinea
עץ מחט גבוה וירוק עד. השם אֹרֶן הַצְּנוֹבָר נקבע על שום זרעיו (הידועים גם בשם פיניונס). המילה צְנוֹבָר מקורהּ בערבית ואולי היא משתקפת בשם המקום 'צנבראי' המובא בתלמוד הירושלמי.


אשמר קוצני (צילום: אבינעם דנין, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")אֶשְׁמָר קוֹצָנִי – Paliurus spina-christi
שיח גדול או עץ נמוך ורב ענפים, סבוך וקוצני. השם הקודם שָׁמִיר קוצני שוּנה משום שהשָׁמִיר משמש שם עממי לעשב התבלין ומשום שהצירוף 'שמיר ושית' בישעיהו (ה, ו ועוד) מכוון כנראה לשם כללי לעשב שוטה.


בוקיצה שעירה (צילום: אבינעם דנין, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")בּוּקִיצָה שְׂעִירָה – Ulmus minor
עץ נָשיר סבוך ענפים, ניטע בארץ כעץ שׂדרות. שם הסוג אולמוס הוחלף בשם בּוּקִיצָה המצוי במילונים ובספרות החל מראשית המאה העשרים. ככל הנראה מקורו בפרסית, והוא אף משמש בערבית מדוברת.


גרגרנית החלבה (צילום: אבינעם דנין, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")גַּרְגְּרָנִית הַחִלְבָּה – Trigonella foenum-graecum
צמח עשבוני נמוך בעל פרחים פרפרניים שצבעם תכול־לבן. הפרי הוא תרמיל ארוך בעל מקור, ובו זרעים עגולים. מהם מכינים את החלבה, תבלין או מאכל המקובלים בקרב יוצאי תימן.


חוורית חרוזה (צילום: סיקו סיקו, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")חַוָּרִית חֲרוּזָה – Blackstonia perfoliata
ממשפחת הַעַרְבָּזִיִּים. צמח חד־שנתי חורפי. פורח בחודשים אפריל עד אוגוסט. השם העברי חַוָּרִית נקבע לפי בית הגידול האופייני – אדמות חוואר (חוואר הוא סלע ימי צהבהב עשוי חרסית וקִרְטוֹן).


יצהרון מכסיף (צילום: אבינעם דנין, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")יִצְהָרוֹן מַכְסִיף – Elaeagnus angustifolia
עץ גבוה הדומה לזית בנופו, בגוֹן עליו ובצורתם. השם הקודם: עֵץ־הַשֶּׁמֶן הַמַּכְסִיף. שם הסוג הוחלף משום שברור כי מין זה אינו 'עץ שמן' שבא במקרא, במשנה ובתלמוד.


כנפון זהוב (צילום: אדם וינצה, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")כַּנְפוֹן זָהֹב – Verbesina enoelioides
ממשפחת המורכבים. צמח חד־שנתי קיצי הדומה במראהו לְחַמָּנִית. הצמח הוא גֵּר בישראל שפלש לאזורנו מאמריקה הצפונית. השם הלועזי וֶרְבֵּזִינָה הומר בשם העברי כַּנְפוֹן על שום ההתרחבות הקרומית של פירותיו.


מסורן סרגלני (צילום: אבינעם דנין, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")מַסּוֹרָן סַרְגֵּלָנִי – Koelpinia linerais
ממשפחת המורכבים. צמח חד־שנתי חורפי קטן. פורח בחודשים מארס עד מאי. השם הלועזי קֶלְפִּינִיָּה הומר בשם העברי מַסּוֹרָן על שם פירות הצמח דמויי המסור.


סגולית מחומשת (צילום: אבינעם דנין, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")סְגֻלִּית מְחֻמֶּשֶׁת – Legousia pentagonia
ממשפחת הַפַּעֲמוֹנִיתִיִּים. צמח חד־שנתי חורפי. פורח בחודשים מארס עד מאי. השם העברי סְגֻלִּית נקבע על שום צבע הפרחים הסגול של כל מיני הסוג.


סיגל ססגוני (צילום: וורנה וולטר נאני, באדיבות: "צמחיית ישראל ברשת")סִגָּל סַסְגוֹנִי – (Viola kitaibeliana (viola tricolor
צמח עשבוני חד־שנתי נמוך, בעל פרחים קטנים וססגוניים. השם העממי סִגָּל אומץ כשם הסוג. שם הלוואי סַסְגּוֹנִי נקבע בשל התאמתו גם לזני התרבות הרבים המוכרים בשם העממי 'אמנון ותמר'.


עפעפית רבת-פרחים (צילום: אבינעם דנין, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")עַפְעַפִּית רַבַּת־פְּרָחִים – Kickxia floribunda
מממשפחת הלֹעָנִיתִיִּים. שיח נמוך, רב־שנתי, שעיר ואפרפר. פורח בחודשים מארס עד אוגוסט. השם הלועזי קִקְסִיָּה הומר בשם העברי עַפְעַפִּית על שום הנקבים בפרי שצורתם כעפעפיים.


עציון פרסי (צילום: רועי טלבי, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")עֶצְיוֹן פָּרְסִי – Haloxylon persicum
שיח מעוצה הנפוץ ממרכז אסיה עד חצי האי ערב. השם הקודם: פְּרַקְרַק פָּרְסִי. שם הסוג עֶצְיוֹן על פי השם הערבי של הצמח  غضا =גדא. שם המקום 'עין רדיאן' (יטבתה) קרוי כנראה על שם הצמח הזה הגדל בסביבתו.
ראו גם: ה"עציון" חוזר לשפתנו מאת אבינועם דנין.


פוקה קוצנית (צילום: אבינעם דנין, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")פּוּקָה קוֹצָנִית – Cenchrus echinatus
ממשפחת הדְּגָנִיִּים. צמח חד־שנתי קיצי, עשבוני. הצמח הוא גֵּר שפלש לאזורנו מארצות הברית. השם העברי נקבע על פי השם העממי פּוּקַת הַיְּחֵפִים. בשם הזה מכונים צמחים שפירותיהם ננעצים בכפות הרגליים.


ששית מצויה (צילום: אילן זהרוני, באדיבות "צמחיית ישראל ברשת")שֵׁשִׁית מְצוּיָה – Sherardia arvensis
ממשפחת הַפּוּאָתִיִּים. צמח חד־שנתי חורפי נמוך. פורח בחודשים מארס ואפריל. השם הלועזי שֵׁרַרְדִּיָּה הומר בשם העברי שֵׁשִית על שום שש שיני הגביע המתבלטות לאחר הפריחה.