נשאלנו אם נכון שהניסוח מדובר על איננו תקני וצריך לומר מדובר ב.
האקדמיה ללשון העברית ממעטת לפסוק בענייני ניסוח וסגנון, וגם בעניין זה אין פסיקה מחייבת. הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז אנו מוצאים את שני הניסוחים: מדובר על ומדובר ב. עיון במקורות מלמד כי יש יסוד לשניהם, אך כפי שנראה יש עדיפות מסוימת למדובר ב.
הנה פירוט הדברים:
הפועל דֻּבַּר מצוי בתנ"ך פעמיים – שתיהן בצירוף מילת היחס ב: "נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ" (תהלים פז, ג), "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ" (שיר השירים ח, ח). עם זאת הפועל הפָּעיל דִּבֵּר משמש עם שתי מילות היחס: ב וגם על. לדוגמה: "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה (במדבר יב, ח), "כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד" (ירמיהו לא, יט); "כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל" (במדבר י, כט), "הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ" (שמואל ב ז, כה). אך נשים לב שהמשמעות איננה זהה לשימוש הרווח בימינו: בתנ"ך דיבר על משמעו 'ניבא על', ואילו דיבר ב משמעו בדרך כלל 'סיפר על [מישהו]'. ויש גם דיבר ב שמשמעו 'דיבר אל', 'דיבר עם': "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (במדבר יב, ו–ח).
לענייננו קרוב יותר הכתוב "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו, ז), שבו המשמעות היא 'לעסוק ב'. שימוש כזה מצוי ביתר שאת בספרות חז"ל, ושם הוא דומה אף יותר לשימוש בן ימינו. בפסוק הנ"ל הכוונה לעיסוק כללי וממושך, ואילו בספרות חז"ל דיבר ב מציין את הנושא המדובר, את הנושא שהכתוב עוסק בו. למשל: "'ועמדו שני האנשים' (דברים יט, יז) – בעדים הכתוב מדבר" (בבלי שבועות ל ע"א), "'ואם תקריב מנחת ביכורים' (ויקרא ב, יד) – במנחת העומר הכתוב מדבר" (בבלי מנחות סח ע"ב), "אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד" (בבלי יבמות ג ע"ב). בשימוש זה מילת היחס היא כמעט תמיד ב, אם כי בתלמוד הירושלמי ובמדרשים יש פה ושם גם דיבר על, למשל: "שאין מדבר אלא על טומאת מקדש וקדשיו" (ירושלמי שבועות א, ב לב ע"ד), "על הפיכת סדום הכתוב מדבר" (תנחומא וירא ח). מכיוון שמילת היחס הרגילה לעניין זה היא ב, אך טבעי הוא להמליץ עליה גם במבנה הסביל המקביל מדובר ב.
בימינו נוצרה בלשונם של רבים הבחנה: מדובר על משמש כאשר העניין נמצא במוקד של דיבור או דיון, למשל: "בספרות המקצועית מדובר על הגורמים השונים לתופעה". בשימוש זה לעיתים מפרידים בין הרכיבים, כגון "מדובר הרבה על הגורמים השונים לתופעה", והפועל דֻּבַּר אף נוטה לפי זמנים, כגון "בתוכנית הבוקר דובר על התקדמות המשא ומתן". לעומת זאת מדובר ב משמש רק בתפקיד מצומצם יותר של הגדרה או תיאור העניין שעוסקים בו, למשל: "מדובר בעשרות אנשים", "נבדקת האפשרות שמדובר בחבלה מכוונת" – כמעט תמיד בזמן הווה. הבחנה זו עולה בקנה אחד עם השימוש של דיבר ב שראינו בספרות חז"ל.