"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י)
רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם גם לקוחה המילה אושפיזין במשמעות 'אורחים'.
ומניין הגיעה המילה לספר הזוהר?
בתלמוד הבבלי מצויה המילה הארמית אושפיזא שמשמעה 'פונדק', 'מלון' (עירובין נג ע"ב), ובכמה מקומות בספרות חז"ל נזכר הצירוף בעלי אושפיזין שמשמעו 'פונדקאים', 'בעלי מלונות' (תוספתא מעשר שני א, יג ועוד). פעם אחת בתלמוד המילה אושפיז לבדה מציינת 'בעל מלון', 'מארח', ולצידה מופיעה המילה הקרובה אושפיזכן באותה משמעות: "לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר ובין כתפיו שכן" (בבלי יומא יב ע"א). אם כן בספר הזוהר – הכתוב ארמית מאוחרת – נעשה שימוש במילה התלמודית אושפיזין, אלא שהמארחים (או המלונות) היו בו לאורחים.
ומניין האושפיזין של חז"ל?
את המילים אושפיזא, אושפיזין ואושפיזכן שבספרות חז"ל מקובל לקשור אל המילה הלטינית hospitium שמשמעה 'מלון', 'אכסניה' (מן המילה hospes שמשמעה 'אורח', וגם 'זר' ו'מארח'). לפי דעה אחרת מקורן במילה הפרסית aspanj, שאף היא בעלת אותה משמעות – 'מלון', 'מקום אירוח' (ואפשר שהמילה הלטינית והמילה הפרסית הגיעו מאותו המקור, שהרי שתיהן שייכות למשפחת הלשונות ההודו־אירופיות).
ומה לכל זה ולאשפוז בבית חולים?
מן המילה הלטינית hospitium התגלגלו ללשונות אירופה מילים המציינות בית חולים, מקום אירוח לחולים, כגון המילה האנגלית hospital. מכאן גם hospitalization – הכנסת חולה לבית החולים, קבלת חולה לבית החולים. בהשראת מילים אלו נוצר בעברית החדשה הפועל אִשְׁפֵּז, והוא מיוחס לשני מחדשי לשון שונים: הרופא ד"ר יוסף אבן־אודם והלשונאי והתשבצאי הלל הר־שושנים. ואפשר שכל אחד מהם חידש את המילה ללא קשר לרעהו.