חג הסוכות נקרא על שם הסוכה שבה יושבים במהלך החג. מהי סוכה? זהו מבנה המסוכך על אדם או על בעלי חיים מפני השמש. במקרא אנו מוצאים למשל את סוכת שומר הכרם: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה" (ישעיהו א, ח), את סוכתו של הנביא יונה: "וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל" (יונה ד, ה), וכן: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית לג, יז).
המילה סֻכָּה גזורה מן השורש סכ"ך, כמו המילים סְכָךְ וסְכָכָה. במילים אלו השורש בא במלואו, ואילו במילה סֻכָּה שתי הכ"פים התלכדו לאות אחת שיש בה דגש. שורש זה מציין ביסודו כיסוי והסתרה. בתנ"ך אנו מוצאים פועל בבניין קל: סָכַךְ. יש שהשורש בא בו במלואו, ויש שבאה כ"ף אחת בדגש. בתיאור ארון הקודש בספר שמות נאמר: "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת" (כה, כ); ואילו במלכים א נאמר: "וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן…" (ח, ז). בעברית שלנו יש שימוש דומה בפועל בבניין קל: 'הוא סָכַךְ בידיו על ראשו', או בבניין פיעל: 'היא סוֹכְכָה בכנפיה על גוזליה הרכים'.
אל השורש סכ"ך משויכים שמות עצם נוספים: מָסָךְ, מוּסָךְ, סַךְ.
מָסָךְ הוא וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ, ובימינו בעיקר הווילון הכבד המסתיר את הבמה בתיאטרון. המילה משמשת גם בביטויים ציוריים: 'מסך הברזל', 'מסך עשן'. מכיוון שתפקיד המסך להסתיר ולחצוץ – לא ראוי להשתמש במילה זו לבַּד שעליו מקרינים סרט או לחלק המקביל בטלוויזיה אלא במילה מרקע, ובמחשב נשתמש במילה צָג.[1]
מוּסָךְ – מילה זו באה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "מוּסַךְ הַשַּׁבָּת" (מלכים ב טז, יח; לפי הכתיב: מיסך), ומפרשים שזהו אוהל או מבנה מקורה ששימש את משמרות הכהונה המתחלפים במקדש בשבת. מי היה הראשון שקשר את 'מוסך' למכוניות איננו יודעים. אבל ידוע שבשנת תרצ"ח (1938), כאשר חיפשו חלופה עברית למילה הלועזית גרז', לא נזכרה ההצעה הזאת אלא הצעות אחרות ובהן: תַּחֲנִית, דִּיר מְכוֹנִיּוֹת (לגרז' כמקום חניה), בֵּית תִּקּוֹן מְכוֹנִיּוֹת (לגרז' כבית מלאכה למכוניות).
בעיתונות אפשר למצוא את המילה מוסך כחלופה למילה גרז' מסוף שנות השלושים של המאה העשרים. לפי עדותו של יצחק אבינרי, בראשית שנות הארבעים "בא המוסך ודחק את כל ההצעות הללו בשמשו לשני המובנים כאחד" (כבושי העברית בדורנו, עמ' 66).
מילה מוכרת פחות היא סַךְ, והיא משמשת בצירופים: סַךְ שֶׁמֶשׁ (לוח המותקן במכונית מעל שמשת הנהג ומגן מפני סנווּר השמש); סַכֵּי עֵינַיִם (פיסות עור משני צידי עיניו של הסוס המונעות ממנו להביט לצדדים). סַךְ בפתח שונה מ'סָךְ' בקמץ, המוכר מן הצירוף 'סך הכול' וקשור למילה 'סכום'.
בצורת הרבים של השמות הללו בא דגש המלמד על הכ"ף הכפולה של השורש: מָסַכִּים, מוּסַכִּים, סַכִּים.
כתבו: רונית גדיש ותמר קציר
[1] עדכון: בשנת תשע"ו החליטה האקדמיה שאין עוד טעם לפסול את השימוש הכללי במילה מָסָךְ לציון screen. עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים צָג ומִרְקָע.