המחבר עוסק ביחס שבין הבלשנות כמדע טהור ובין הנורמטיביזם, ומציע את המושג 'נורמטיביזם מפוכח'. הוא מציג את גישותיהם של ארבעה בלשנים: בלנק, בנדויד, רוזן ובן־חיים. לבסוף מובאות הערות לדרכה של האקדמיה על פי החלטותיה בדקדוק מן השנים תשנ"ג–תשנ"ז המעידות על גישה של נורמטיביזם מפוכח. (המאמר מתפרסם באדיבות כרמל הוצאת ספרים.)
