צורת הרבים הדקדוקית של המילה מֶרֶד היא מְרָדִים, כמו מֶסֶר–מְסָרִים, נֶשֶׁף–נְשָׁפִים. צורה זו מתועדת בספרות חז"ל ובכמה פיוטים. כך למשל נאמר בתלמוד הירושלמי: "מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים – כאילו הן שגגות לפניו" (יומא ג: ח; מ ע"ד).
עם זאת בעברית בת ימינו לא מקובל להשתמש בצורת הרבים מרדים. כשרוצים לרבות את המושג מרד יש הנוקטים את הצירוף מעשי מרד או פעולות מרד, ויש הנוקטים את צורת הרבים של מְרִידָה – מְרִידוֹת.
אין זה מקרה יוצא דופן. למשל את המילה רֶצַח מקובל לרבות 'מעשי רצח' וגם 'רציחות'. גם מילים אחרות, כגון מֶרִי, אֹנֶס ומִרְמָה, מקובל לרבות באמצעות הוספת הנסמך 'מעשֵי־' ולא על ידי צורות הריבוי הדקדוקיות שלהן.
מכל מקום גם צורת הרבים מְרָדִים ראויה לשימוש.