מילים עתיקות עושות שוק:
אַשְׁרַאי, בַּטּוּחָה, בִּקּוּשׁ, גְּבִיָּה, גְּמוּל, גִּמְלָה, הוֹן, הַלְוָאָה, הֶצֵּעַ, הַמְחָאָה, הֶפְסֵד, הַשְׂכָּרָה, הַשְׁקָעָה, חֶבְרָה, חוֹב, חִתּוּם, יִפּוּי כּוֹחַ, יִתְרָה, כֶּסֶף, לָקוֹחַ, מְחִיר, מִתּוּן, מֶכֶס, מֶכֶר, מְנָיָה, מַס, מִסְחָר, מַשְׂכֹּרֶת, מַשְׁכַּנְתָּה, נַדְלָ"ן, נִכּוּי, נֶכֶס, נָקוּב, סוֹחֵר, סַחַר, סִיטוֹנָאוּת, עֵרָבוֹן, עָמִיל, עִסְקָה, עַרְבוּת, עֲרֻבָּה, פִּדְיוֹם, פִּדְיוֹן, פִּחוּת, פִּקָּדוֹן, פֵּרָעוֹן, פַּרְנָסָה, צְמִיחָה, קִמְעוֹנָאוּת, קִצְבָּה, קֶרֶן, רֶוַח, רִבִּית, שִׂגְשׂוּג, שׁוּק, שְׁטָר, שָׂכָר, תְּשׂוּמָה, תַּשְׁלוּם
מילים חדשות:
אַסְדָּרָה, בִּטּוּחַ, בַּר הֲמָרָה, גֶּמֶל, הֶחְכֵּר (ליסינג), הִוּוּן, הַמְחָרָה, הַנְזָלָה, הַנְפָּקָה, הַפְרָטָה, הַצְמָדָה, הִתָּכְנוּת, זַכְיָן, חָבוּת, חֶבְרַת הֶזְנֵק, חִסְרָה, חַשָּׁב, חֶשְׁבּוֹן עוֹבֵר וָשָׁב, חַתָּם, יְבוּא, יַזָּם, יִסּוּף, יְצוּא, כַּלְכְּלָן, כַּסְפָּר, מַאֲגָד (קונסורציום), מַאֲזָן, מַדָּד, מָטָ"ח, מְחִירוֹן, מִמּוּן, מִמּוּשׁ, מִנּוּף, מִסּוּי, מִכְרָז, מִלְוֶה, מַנְכָּ"ל, מִסְלָקָה, מִפְרָעָה, מִקְדָּמָה, מַרְכּוֹל, נְזִילוּת, נְשִׂיגוּת (דיור), סָחִיר, סְחִירוּת, סִחוּר (negotiation), סַפָּק, עֲלוּת, עַמְלָה, קַנְיוֹן, קַנְיָן, רוֹאֵה חֶשְׁבּוֹן, רְכִישָׁה, רֶכֶשׁ, שֹׁוִי, שִׁוּוּק, שִׁעֲרוּךְ, תַּזְרִים מְזֻמָּנִים, תַּחְשִׁיב, תָּלָ"ג, תִּמְחוּר, תַּמְחִיר, תִּסְחוּר (merchandising), תַּעֲסוּקָה, תַּקְבּוּלִים, תַּקְצִיב, תְּקוּרָה, תְּשׂוּאָה, תִּשְׁלֹבֶת (קונצרן), תַּשְׁקִיף
סיפוריהן של המילים: מְנָיָה, סוֹחֵר, קִמְעוֹנוּת , קַנְיוֹן
מְנָיָה – בספר נחמיה מסופר: "וְכָל יִשְׂרָאֵל… נֹתְנִים מְנָיוֹת הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ". 'מְנָיוֹת' היא כנראה צורת רבים מורחבת של מָנָה (במקום מָנוֹת), כמו מִשְׁנָה–מִשְׁנָיוֹת, ולצידה מתועדת בנחמיה גם צורת הרבים מְנָאוֹת. מכאן גזר אליעזר בן־יהודה צורת יחיד חדשה – מְנָיָה, והציע לייחד אותה למנה מסוימת מאוד: חלק בהון של חברה מסחרית.
סוֹחֵר – המילה המקראית סוֹחֵר קשורה כנראה למשמע היסודי של השורש סח"ר – תנועה סיבובית, שכן דרכו של הסוחר להסתובב סחור סחור ולהציע את מרכולתו. כבר בתנ"ך נולדו מן הסוֹחֵר מילים שאינם קשורות בהכרח לסיבוב – מִסְחָר, סַחַר וסְחוֹרָה, ובימינו נוספו אליהן המִסְחוּר, התִּסְחוּר וההַסְחָרָה. גם רבים מן הסוחרים כבר אינם מסתובבים כיום במסחרם, למשל סוחרי הבורסה.
קִמְעוֹנוּת – קִמְעוֹנוּת היא עיסוק במסחר זעיר, מכירה ליחידים ולא לסוחרים. המילים קִמְעוֹנַאי וקִמְעוֹנוּת נוצרו בעברית החדשה מן המילה קִמְעָה ('קצת', 'מעט') כנגד המילים סִיטוֹנַאי וסִיטוֹנוּת המציינות מכירה לסוחרים. מילים אלו עצמן חודשו על פי סִיטוֹן שבלשון חז"ל – מילה יוונית שמשמעה סוחר תבואה.
קַנְיוֹן – חידוש המילה קַנְיוֹן מיוחס ליזם ואיש העסקים דוד עזריאלי, מקימו של הקניון הראשון בארץ – קניון איילון ברמת גן. עזריאלי כנראה התכוון ליצור הלחם של המילים קְנִיּוֹת וחַנְיוֹן (מרכז קניות שמשולב בו חניון), אך כיום אפשר לראות בזה גם מילה משורש קנ"י במשקל פַּעְלוֹן (במשקל המילה חַנְיוֹן).