סל קטן הוא סַלְסִלָּה, ובלי ניקוד סלסילה. צורת הרבים היא סלסילות.
מילה זו מופיעה במקרא פעם אחת: "עוֹלֵל יְעוֹלְלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, הָשֵׁב יָדְךָ כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת" (ירמיהו ו, ט). יש המפרשים שמדובר בצורה אחרת של המילה זַלְזַל – שריג של גפן. אחרים מפרשים זאת מלשון סַל, ומכאן משמעות המילה המוכרת בימינו.
מילה קרובה בהגייתה אך שונה מאוד במשמעה היא סַלְסָלָה בקמץ. המילה מובאת במילונים במשמעות אריג דק ומסולסל, על פי "סלסלה ומלמלה" שבתלמוד הבבלי (גיטין נט ע"א). בעבר נקבעה המילה סַלְסָלָה במילון הלבשה של ועד הלשון (תרצ"ו, 1936) לציון הבד טוּל, ומאוחר יותר במילון אריגה (תש"ז, 1947) במשמעות בד קְרֵפּ (ברשימת מונחי אריגה אמנותית משנת תשס"ב [2002] נקבע במשמעות זו אָרִיג מְקֻרְזָל).
הערה: במדרש תנחומא נאמר: "מה עשה אותו זקן? נטל סלסלה ומלא אותה בכורי תאנים יפות" (קדושים סימן ח). אך בנוסח הנחשב טוב יותר המילה היא "כלכלה". ואכן בספרות חז"ל כַּלְכַּלָּה היא כלי קיבול, סל המכיל פירות.