סקירה וסריקה

רבים – ובעיקר רבות – מתלבטים בשאלת שמהּ של הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון:  סקירת מערכות או סריקת מערכות?

נקדים ונאמר כי השם המקובל הוא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן. ואומנם המונח המקביל באנגלית הוא fetal anatomic survey – כלומר סֶקֶר או סקירה. עם זאת אפשר להבין את האומרים "סריקת מערכות", שכן דרך הבדיקה היא מעבר שיטתי על מערכות העובר זו אחר זו, כלומר סריקה שיטתית של המערכות שלו.

ומניין המילים סקירה וסריקה?

לשורשים סק"ר וסר"ק אין ייצוג במקרא בצורתם זו, אך הם קשורים לשורשים מקראיים הדומים להם: שׂק"ר ושׂר"ק. פעם יחידה מופיעה בתנ"ך מילה מן השורש שׂק"ר – בדברי הנביא ישעיהו נגד בנות ציון המייפות עצמן: "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם; הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה" (ג, טז). יש שפירשו ששיקור העיניים הוא מעין קריצה ורמיזה בעיניים, ויש שהסבירו שמדובר כאן באיפור העיניים על פי שם הצבע סִקְרָא הנזכר במשנה (בתלמוד הבבלי יומא ט ע"ב נאמר: "ומשקרות עינים – דהוו מליין כוחלא עיניהן").

בלשון חכמים מופיעות מילים מן השורש סק"ר, בסמ"ך ולא בשי"ן שמאלית, למשל בדברי התלמוד על משפט כל באי העולם בראש השנה: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכולן נסקרין בסקירה אחת. אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא… היוצר רואה יחד לבם, ומבין אל כל מעשיהם" (בבלי ראש השנה יח ע"א, בנוסח הדפוסים).

דברי ר' יוחנן "וכולן נסקרין בסקירה אחת" הובנו 'וכולן נראים לו ונשפטים בהבטה אחת',[1] ובעקבות זאת השתמשו פייטנים ופרשנים בשורש סק"ר במשמעות ראייה והבטה. כך למשל פייט ר' אלעזר הקליר בפיוט לשבועות: "וְעָלָה וְנִתְעַלָּה הַר סִינַי, וּמְרָחוֹק סְקָרוּהוּ הֲמוֹנַי, וּבָאֶצְבַּע נָמוּ זֶה סִינַי". כלומר: מרחוק ראוהו המוני ישראל, והצביעו עליו ואמרו "זה סיני".

הפייטנים חידשו אף את המילה סֶקֶר במשמעות ראייה. כך למשל כתב הקליר בפיוט תקיעה לראש השנה: "זֵכֶר אֱמוּנָה וָשֶׁקֶר / אִזּוּן שִׂיחַ וָסֶקֶר / אוֹת פְּקֻדַּת בֹּקֶר / לִרְגָּעִים יִזְכֹּר". המילים אִזּוּן שִׂיחַ וָסֶקֶר פירושן 'שמיעה, דיבור וראייה', וכוונת הפייטן היא שבכל בוקר הקב"ה בוחן את האדם בכל פעולותיו אלה. בעברית החדשה סֶקֶר הוא בדיקה רחבה של עניין כלשהו. למשל: סקר גאוגרפי הוא בחינה ומחקר של חבל ארץ, וסקר דעת הקהל מבקש לראות ולבחון את דעת הציבור בשאלות שונות.

מן השורש סק"ר גם שם התואר סַקְרָן. במדרשי חז"ל מתועדת המילה סקרנית (או סוקרנית), באגדה המסבירה מדוע לא נבראה האישה מן העין: "שלא תהא סקרנית" (בראשית רבה יח, ועוד). יש שפירשו שסקרנית היא גאוותנית, המביטה בעין רמה על כל סביבותיה, ואילו אחרים פירשו שסקרנית היא מי שמבקשת לראות הכול – ומכאן השימוש במילה סקרן בלשון ימינו.

ומה בדבר הסריקה? הפועל לסרוק מוכר לנו מלשון חכמים, ופירושו העברת מסרק בשיער או בצמר. בספר ישעיהו נאמר "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי" (יט, ט), וסביר שהשׂריקות קשורות לפעולת סירוק הפשתן, ככתוב במשנה: "ומותר לסרוק שם פשתן ולנקות שם אבנים" (סוטה ט, ה).

תכלית הסירוק או הסריקה היא הסרת לכלוך וגופים זרים מן השיער או מן הצמר, ודרך הפעולה היא העברת המסרק דרך כל שערות הראש או הצמר, מראש ועד סוף. בהשאלה, החלו להשתמש בעברית החדשה בפועל סָרַק במשמעות בדיקה שיטתית של שטח או של אזור כדי למצוא בתוכו דבר מה ("המשטרה סרקה את חצרות הבתים ולא מצאה דבר"), בהקבלה לפועל האנגלי to scan. בשלב מאוחר יותר קיבל הפועל לסרוק גם משמע טכנולוגי של בדיקה שיטתית: סורק מסמכים, סריקת מכ"ם ואף סריקה בדימות על־שמעי (אולטראסאונד).

כך, אף שבמקור היו הסקירה והסריקה רחוקות למדי (סקירה היא ראייה ובחינה ואילו סריקה היא פעולת הסירוק), הן התקרבו זו לזו בהוראותיהן המושאלות.

כתב יעקב עציון

______________________________

[1] אך יש שפירשו שר' יוחנן מתכוון גם הוא לפעולת הצביעה בסקרא, על פי לשון המשנה לגבי מעשר בהמה: "ומונן בשבט… והיוצא עשירי סוקרו בסקרה" (בכורות ט, ז). על פי זה שפיטת הקב"ה את בריותיו נמשלת כאן לפעולת הרועה המעביר צאנו תחת השבט.