השם הפרטי קֶרֶן משמש בעיקר מן המחצית השנייה של המאה העשרים. השם הזה מצטרף לרשימה הארוכה של שמות שמשמעותם 'אוֹר'. ואולם משמעות היסוד של המילה קֶרֶן היא איבר בגוף של בעל חיים.[1] מעניין ששם האיבר הזה בכמה לשונות אירופה דומה מאוד לשמו בעברית ובלשונות שֵׁמיות אחרות: ביוונית κέρας (קרי: keras) ובלטינית cornu, וכן באנגלית horn.[2] יש חוקרים שמייחסים לכל המילים האלה, השמיות והאירופיות, מוצא קדום משותף.
כמו בשפות אחרות, המילה קֶרֶן משמשת גם שם של כלי הנשיפה קֶרֶן יַעַר – מפני שבעבר נעשה הכלי מקרני בעלי החיים, בדומה לשופר.
ממשמעות היסוד של המילה קרן – איבר קשה בראשם של בעלי חיים – התפתחו בדרך של מטפורה משמעויות נוספות, והן מתועדות כבר בלשון המקרא:
- מאחר שבעלי הקרניים משתמשים בהן כנשק, הן נתפסו כסמל של כוח, גבורה וכבוד. תפילת ההודיה של חנה, אם שמואל הנביא, נפתחת בשימוש מושאל במילה קֶרֶן – "עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה'", והיא גם נחתמת בשימוש כזה – "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ" (שמואל א ב פסוקים א ו־י). מכאן הביטוי עָלְתָה קַרְנוֹ (של מישהו או של משהו) בעברית מאוחרת יותר במשמעות 'נעשה מבוקש ויוקרתי'.
- לקצה החד של קרן בעלי החיים נמשל כל דבר שצורתו צורת זווית, לדוגמה פינה בחדר או ברחוב, הצטלבות דרכים: "כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן" (ישעיה ה, א). בלשון חכמים יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת הם אנשים היושבים בפינת הרחוב לשם מכירת סחורה או רק לשם שיחה חסרת חשיבות. בימינו משמש הצירוף 'קרן רחוב', ובמשחק כדורגל יש 'בעיטת קרן' ובקיצור 'קרן'.
ובכן כיצד קיבלה המילה קֶרֶן את המשמעות 'קו אור'?
בפסוק סתום בחבקוק המילה קַרְנַיִם מופיעה בהקשר של אור: "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה" (ג, ד). מקובל לפרש את המילים האלה כך: זוהרו של אלוהים יהיה כמו אור, קרני האור נובעות ממנו, ושם מתחבא כוחו. זיקה בין קרן ובין אור עולה גם מן הפסוק הידוע: "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות לד, כט). לפי הפרשנות הקדומה והמקובלת הפועל קָרַן משמעותו 'האיר', 'זרח'.
הקשר בין השורש קר"ן לאור השמש נזכר במדרש ספרי זוטא על ספר דברים. בפסוק "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים כז, כ) משה רבנו מצווה לתת מהודו המיוחד ליהושע ולהראות לבני ישראל שהוא ינהיג אותם אחרי מות משה. וכך מסביר המדרש: "ונתת מהודך" – מהוד שניתן עליך מהר סיני. שנאמר "וראו בני ישראל את פני משה כי קרן" – מלמד שקרנים היו יוצאין מפני משה כקרנים שיוצאין מגלגל חמה, שנאמר "ונוגה כאור תהיה קרנים". כנראה בעקבות המדרש הזה בשירת ימי הביניים רווח הצירוף קרני הוד – אור זוהר שקיבל משה מאת השכינה ואחר כך העביר ממנו ליהושע. בספרות ההשכלה הצירופים קרני אור, קרני שמש וכיוצא בהם כבר היו רגילים, ובלשון ימינו יש גם קרני רנטגן, קרני לייזר ועוד.
מעניין שבכמה יצירות אומנות במערב אירופה לראשו של משה יש קרניים – כנראה בעקבות הוולגטה, תרגום התנ"ך ללטינית מן המאה הרביעית לסה"נ, ובו הובן הפועל קָרַן במשמעות 'הצמיח קרניים' או כדומה. בפסל המפורסם של מיכלאנג'לו בואנרוטי (המאה השש עשרה) לראשו של משה קרניים קטנות מעין קרני גדי, ואילו בציור של גוסטב דּוֹרֶה (המאה התשע עשרה) שתי קרני אור גדולות יוצאות מראשו של משה ועולות לשמיים.
קרן במשמעות ממון
בלשון חכמים שימשה המילה קֶרֶן גם במשמעות סכום כסף יסודי (לפני תוספות או רווחים), ומכאן שימושים מגוונים במשמעות 'מאגר כספים' בלשון ימינו: קַרְנוֹת פנסייה, קַרְנוֹת מימון וכדומה.
על פי סברה עממית, המילה קֶרֶן מציינת כסף משום שקרניים של בעלי חיים שימשו כביכול לשמירת מטבעות (לפי שמועה זו, קרן הצבי היה "ארנק" גרוע במיוחד, ומכאן הביטוי "הניח מעותיו על קרן הצבי"). אין ראיות לסברה זו. המילה קֶרֶן במשמעות סכום כסף התגלגלה מן המילה האכדית qerenu המציינת ביסודה עֲרֵמָה, מצבור, ואין למילה הזאת קשר היסטורי למילה קֶרֶן בשאר ההוראות.
קֶרֶן הַפּוּךְ
השם הפרטי קֶרֶן מוכר מן המקורות בצירוף קֶרֶן הַפּוּךְ – הצעירה בבנותיו של איוב (לצד ימימה וקציעה), שעליהן נאמר "וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכׇל הָאָרֶץ" (מב, טו). פּוּךְ בתנ"ך הוא מין איפור: "וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ" (מלכים ב ט, ל), והוא ככל הנראה הוחזק בקצה קרן של בעלי חיים. בתרגום השבעים תורגם השם על דרך 'קרן השפע' על פי הסמל ההלניסטי הידוע (שמוכר גם ממטבעות מתקופת החשמונאים). חוקר הלשון חיים רבין הסביר כי המתרגם ליוונית קרא כנראה בעברית "קרן הָפוּךְ", שכן השפע בא לידי ביטוי בסמל הזה כשהוא "נשפך" מהפִּייה הרחבה של קרן הפוכה.
_________________________
[1] מכאן המין הדקדוקי של המילה – נקבה, כמינם של שמות איברי גוף רבים, בייחוד זוגיים. אף השם הפרטי ניתן ברוב המקרים לבנות.
[2] אף המילה הרוסית серна (סֶרְנָה, שם של בעל חיים הדומה ליעל – צְפִיר האלפּים) נתגלגל כנראה מאותה המילה.