הלשון המנדאית היא ניב ארמי. אנו לומדים עליה בעיקר מן הספרות הקלסית של הקהילה וגם מהשבּעות שנכתבו על קערות חרס ומקמעות. במאמר זה מתוארות שלוש קערות השבעה קדומות, והעיון בהן מלמד על חשיבותם של המקורות האפיגרפיים להכרת הלשון המנדאית הכתובה.
תצלום הקערה באדיבות המצלם פרופ' משה מורגנשטרן.