שמאלני וימני

המושגים 'ימין' ו'שמאל' משמשים בהקשר הפוליטי מימי המהפכה הצרפתית. מהם נגזרו שמות התואר יְמָנִי ושְׂמָאלִי. לצד שמאלי נוצר גם שְׂמֹאלָנִי, ואילו לצד ימני לא נוצר יְמִינָנִי. נשאלנו מדוע.

ראשית נאמר שהסיומת ־ָנִי בשמות תואר משמשת בכמה תפקידים:

(א) גיוון של הסיומת ־ִי – לרוב בהצטרפות למילים קצרות, כגון בשמות התואר רוּחָנִי, גּוּפָנִי, יְדָנִי, כּוֹחָנִי; ולעיתים במילים המסתיימות ב־ָה, כגון תּוֹרָנִי.
(ב) לציון עמדה או תכונה קיצונית (בגוון ביקורתי), כגון לאומני – מי שנאמן נאמנות קיצונית ללאום (לעומת לאומי).
(ג) לציון מי שדוגל או תומך בעמדה מסוימת, לרוב תרגום של הסיומת ־יסט בלועזית (וגם ־יסטי), כגון זוּלָתָנִי – אלטרואיסט או אלטרואיסטי.

במקרים רבים הסיומת ־ָנִי נוצרת מן הסיומת ־ִי המצטרפת למילה המסתיימת ב־ָן, כגון מַהְפְּכָנִי מן מַהְפְּכָן, בַּלְשָׁנִי מן בַּלְשָׁן, גִּזְעָנִי מן גִּזְעָן, סוֹבְלָנִי מן סוֹבְלָן.

נראה שהמילה שְׂמֹאלָנִי (וגם שְׂמֹאלָן) החלה לשמש בשנות החמישים של המאה העשרים לציון בעל דעות שמָאליות – בגוון ביקורתי.

על רקע זה נשאלת השאלה למה לא נוצרה הצורה יְמִינָנִי. נראה שדוברי העברית לא הרגישו נוח ברצף של שתי נו"נים. עוד ייתכן ששתי הברותיו האחרונות של שם התואר יְמָנִי נתפסות באוזנינו כסיומת ־ָנִי, ומייתרות את הצורך ביצירת מילה נוספת.

הרחבה

דוגמאות לשמות תואר חדשים בסיומת ־ָנִי לציון מי שדוגל בעמדה או בגישה מסוימת:

• בְּרִיאוּתָנִי – מי שחורת על דגלו את השמירה על אורח חיים בריא.
• חֶבְרָתָנִי – סוציאליסטי, מי שדוגל בחברתנות, כלומר בשוויון חברתי.
• יְסוֹדָנִי – פונדמנטליסטי, מי שדבק ביסודות הדת.
• סְבִיבָתָנִי – מי שדוגל בשמירה על הסביבה.
• סַמְכוּתָנִי – מי שתומך בשיטת משטר ריכוזית ועתירת סמכויות.
• צְבָאָנִי – מיליטריסטי, מי שנוטה להעריך הערכת יתר את הכוח הצבאי.