עניינו של המאמר בשלושה מתרגמים בולטים שאימצו מגמות תרגום ייחודיות, מתוך מניעים אידאולוגיים מנוגדים, והובילו את פעילות התרגום לכיוונים שונים: מנחם קפליוק (1988-1900), שמעון בלס (נולד ב־1930) ואנטון שמאס (נולד ב־1950). המאמר מבוסס על הרצאה של המחבר בכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה שקיימה האקדמיה באייר תשע"ב.
