האם יש כללים ברורים לשימוש בה' הידיעה? מדוע לעיתים מוותרים על היידוע במקום שהוא מתבקש ולעיתים מוסיפים יידוע במקום שהוא לכאורה מיותר? אנו מביאים כאן סקירה על דרכי השימוש בה' הידיעה במבט עכשווי וגם בהשוואה ללשון המקורות.

במהותו שם הפעולה הוא שם עצם מופשט המציין פעולה, אך שלא כמו הפועל הנוטה אין לו זמן וגוף. לשם הפעולה תפקיד חשוב בשפה ואולי משום כך הוא מעורר שאלות רבות.

מה צורת הזכר של 'עקרת הבית'? לכאורה תשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.

המאמר סוקר את השאלות והבעיות שמציב התעתיק של מילים בשפה אחת לאותיות של שפה אחרת, ואלה מודגמות בתעתיק מעברית לאותיות לטיניות. לפני הקוראים נפרסים השיקולים בקביעת הכללים והיתרונות והחסרונות של הפתרונות השונים שהוצעו.

הדברים נכתבו בתגובה לדברי ביקורת של עטרה אופק בעניין הכתיב העברי והחלטות האקדמיה ללשון העברית.

פניות רבות שאנחנו מקבלים מעלות סוגיות חברתיות שמעסיקות את הציבור ויש להן גם פן לשוני. מקצתן מולידות בסופו של דבר החלטות – הן בדקדוק הן במינוח.

לקריאת המאמר תחיית העברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים נועדה ראש לכול להפוך את העברית – שהייתה עד אז לשון קודש והחלה לשמש לשון ספרות – ללשון חיה אופפת כול, וגם ללשון הלימוד בבתי הספר. אבל מה באשר למקצועות המדעיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה? לשם הוראת מקצועות אלו בעברית היה צורך למצוא ולחדש מונחים […]

בשנת תשע"ז פרסמה האקדמיה את כללי הכתיב המלא החדשים – כשבעים שנים לאחר שפורסמו לראשונה כללי הכתיב של ועד הלשון.

כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?

פורסם בעיתון הארץ במדור התגובות בי"ז בסיוון תשע"ה, 4 ביוני 2015, בתגובה על רשימה מאת שיר ראובן 'למה צריך מילה עברית לדייט?' במדור "לשוננו לעם" שהתפרסם בעיתון הארץ ב־1933 הלין מישהו על התופעה שהוא כינה "ממזרות לשונית" שאפיינה לדעתו את העברית ששמע בבתי המלאכה וברחוב, ולדוגמה הוא הביא חשבונית שהתגלגלה לידיו: "3 לגרים קומפלקט; וליקים […]

החלטת האקדמיה שאפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, נסמכת על המקורות העבריים העתיקים שבהם לנשים בעלות תפקיד יש תוארי תפקיד בצורת נקבה, כגון נביאה, מלכה ובעלה (בעלת האוב).

מה הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום? מה הדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים? ושאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים?

על העקרונות העומדים ביסוד קביעות האקדמיה בכתיב, בדקדוק, במינוח, בפיסוק ובניסוח, ועל ההיבט היישומי שלהן בעבודת העריכה