חידושה של המילה סַרְעֶפֶת התבסס על המילה המקראית הנדירה שַׂרְעַפִּים.

רוב שנותיה של השפה העברית עברו עליה בלא המילה חֻלְצָה, עד אשר חידשהּ ההיסטוריון ואיש הלשון יוסף קלוזנר בשלהי המאה התשע־עשרה. אך לְמה בדיוק כוון חידושו מלכתחילה?

מילים מקראיות רבות משמשות בעברית בת ימינו ובהן קבוצה מעניינת ומיוחדת: מילים שבלשוננו היום הן פשוטות ורגילות, אך במקרא הן מילים קשות ונדירות שמשמען עלום או שנוי במחלוקת.

רבים שואלים כיצד להגותו: בַּפֹעַל (בפ"א רפה), בַּפֹּעַל (בפ"א דגושה) או בְּפֹעַל.