נסו לחפש שוב. אם עדיין מתקבלת תקלה – תוכלו לשלוח דיווח וננסה לעזור:

Please select a valid form

[contact-form-7 id=”12100″ title=”מסירת מאמרים לכתב העת לשוננו”]

האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת  Web Full Stack
לפיתוח ולתחזוקה של אתר האקדמיה

 

האקדמיה לשון העברית היא מוסד לאומי שמופקד על חקר העברית ותקן הלשון. אתר הבית של האקדמיה הוא מרכז מידע מורכב שמארח מיליוני גולשים. האתר בנוי על מסדת וורדפרס.

תיאור התפקיד

  • מתכנת או מתכנתת Web Full Stack
  • אחריות מלאה על כל ההיבטים הטכנולוגיים של פעילות האתר.

דרישות התפקיד

  • פיתוח רכיבים חדשים על פי אפיונים שיימסרו, כולל שימוש במסדי נתונים ומימוש הנחיות עיצוב, תחזוקת היכולות הקיימות ועדכון שוטף של תוספים ואבטחת מידע.

ידע וניסיון נדרשים

  • WordPressAddon
  • PHP
  • MySql
  • JavaScriptAJAX
  • CSSHTML5
  • ReactRest API – יתרון
  • עבודה עם סביבת ניהול גרסאות (כגון GIT, bitbucket)
  • ידיעה טובה של עברית – יתרון
  • ידע בפיתוח לאנדרואיד או אייפון – יתרון.

מקום העבודה בירושלים.

משרה מלאה.

קורות חיים מפורטים יש לשלוח בדואר אלקטרוני לכתובת  darush3@hebrew-academy.org.il

עכ

עכ

בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית, שהייתה ביום י”ח בכסלו תשפ”ב, 22 בנובמבר 2021 (ישיבה שע”ג), אושרו כללי נטיית כינויי המושא ואושרה רשימת שמות היתושים בישראל.

הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית, בראשות הזואולוג פרופ’ יוסף הלר, הגישה לאישורה של מליאת האקדמיה ללשון העברית את רשימת שמות היתושים בישראל, ובה מעל חמישים שמות. בין השמות החדשים שמות הסוגים יַתּוּשׁ־יוֹם (במקום השם הלועזי אֵדֶס), יַתּוּשׁ־שֹׁרֶשׁ, יַתּוּשָׁן ויַתּוּשׁוֹן. רק הסוג אָנוֹפֵלֶס – המוכר לציבור עוד מימי הביצות – נותר בלועזיותו. הרשימה במלואה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה ללשון העברית.

עוד אושר השם גְּדוּדָנִית לסוג העש Spodoptera. השם גדודנית ניתן לסוג זה משום שזחליו פושטים על השדות כגדודים. אחד ממיניו מוכר לחקלאים בשם פְּרוֹדֶנְיָה, ושמו העברי התקני הוא מעתה גְּדוּדָנִית פְּרוֹדֶנְיָה.

לרשימת שמות היתושים
לרשימת שמות העשים

עוד אישרה מליאת האקדמיה ללשון העברית את כללי נטיית כינויי המושא. אף על פי שהשימוש בפעלים חבורי כינויי המושא – כגון שְׁמַרְתִּ֫יךָ, תְּרַחֲמֵ֫נִי, לְהַעֲבִירָהּ – אינו רווח מאוד בימינו, ראתה ועדת הדקדוק של האקדמיה לדון בנטייה זו ולקבוע בה כללים. התברר לוועדה שיש פניות רבות אל האקדמיה בעניין זה, ויש אפוא מקום להסדרת כינויי המושא בעברית בת ימינו.

לאישור הכללים קדמה עבודה ממושכת ויסודית שנועדה להעמיד את המצע לכללים על בסיס התיעוד במקרא על ריבוי הצורות שבו מצד אחד ובהתחשב בהיעדר התיעוד בחלק מן הצורות מצד שני. על עבודה זו שקד ד”ר ברק דן, מזכיר ועדת הדקדוק, מן המזכירות המדעית של האקדמיה. ועדת הדקדוק בראשותו של פרופ’ יוחנן ברויאר דנה בחומר וגיבשה את ההחלטות המסדירות את נטיית הפועל עם כינויי המושא בימינו.

במקומות שנדרשה בהם החלטה נקבעו כללים מפורשים, ומשלימים אותם לוחות נטייה לדוגמה לשלושת הבניינים שכינויי המושא מצטרפים אליהם (קל, פיעל, הפעיל). בלוחות כלולות צורות מן הגזרות השונות והן מסודרות לפי זמני הפועל ולפי הגופים.

כללי הנטייה של כינויי המושא חותמים את הדיון השיטתי של האקדמיה בכללי הדקדוק.

לכללי הנטייה של כינויי המושא

אם שתינו קציף – ממה נהנינו?
שייק, סודה או קפוצ’ינו?

זו השנה החמישית לשיתוף הפעולה של האקדמיה ושל תנובה לכבוד יום העברית, והפעם שאלות קצרות שבודקות את השליטה שלכם באוצר המילים של השפה העברית.

[slideshow_deploy id=’58346′]

[interaction id=”5f98191392d4b5fdcfb6225d”]

סטורי:

[interaction id=”5ecbc7641687e3dc86f82d09″]

דוגמה:

 

[slideshow_deploy id=’20788′]

עוד דוגמה:

 

[slideshow_deploy id=’20788′]