האקדמיה ללשון העברית

בכי התמרורים אינו קשור לתמרורים המוכרים לנו מן הדרכים, אף כי שניהם מופיעים באותה נבואה נפלאה בספר ירמיהו. ומה הקשר לתמר? גם את זאת תסביר תמר.

ההתכנסות השנתית של יועצי הלשון באמצעי התקשורת נערכה בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים

בבוקר יום שני, ט"ז בתמוז תשפ"ד, 22 ביולי 2024, אירחה האקדמיה ללשון העברית בביתה בירושלים כעשרים מיועצי הלשון לאמצעי התקשורת לפגישתם השנתית. יועצים אחרים שלא יכלו להגיע לגבעת רם השתתפו במפגש מרחוק בעזרת מערכת "זום".

התכנסות מעין זו באקדמיה נהוגה בשנים האחרונות, ואנו רואים בה חשיבות מרובה. יועצי הלשון מנווטים את דרכם בערוצי השידור השונים, ומתכונת עבודתם נקבעת בכל אחד מן הגופים המשדרים על פי צורכי אותו הגוף, אופי השידורים, ידיעותיהם של המְשדרים ודרך העבודה במקום. שיתוף הפעולה בין היועצים בכל הרשויות המשדרות ובינם לאקדמיה מגביר את האחידות בלשון השידור ומביא אל שולחן האקדמיה ענייני לשון העולים מן השיח היום־יומי של כלי התקשורת.

במפגש השנתי ביקשו הפעם יועצי הלשון להיפרד מרֹאשת המזכירות המדעית רונית גדיש, שפרשה בתחילת אפריל לגמלאות. בידיעותיה הרבות, בעצותיה הטובות ובהיותה מקור סמכות בשאלות דקדוק, מינוח וניסוח סייעה רונית לרבים מיועצי הלשון בעבודתם. היא גם אחראית במידה רבה למהפכת המידע שהביאה את החלטות האקדמיה ומונחיה לידיעת הציבור הרחב – תחילה בחוברות מודפסות, ואחר כך גם בצורה מקוונת באתר האקדמיה במרשתת.

עוד היא פעלה להעשרת אתר האקדמיה בלוחות נטיית השם והפועל ובתשובות והסברים – אף בנושאים ובסוגיות שלא נידונו במליאת האקדמיה, ושלא ניתן להם אפוא מענה רשמי. על מהפכה רבת־אנפין זו, הכרוכה גם בשילוב מילון ההווה מאת שושנה בהט וד"ר מרדכי מישור באתר האקדמיה, הרחיבה רונית בדברים שנשאה במעמד זה. לאחר מכן בירכוה במילים חמות רות אלמגור־רמון והד"ר אבשלום קור.

בחלקו השני של האירוע היה רב־שיח, שבו סיפרו על עבודתן שלוש יועצות לשון: אורה לפר־מינץ מרדיו צפון, ניצה חוזז מרדיו תל־אביב ורדיו 99 וחגית דורון מכאן פרסום. את הביקור חתם סיור מהנה של יועצי הלשון במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה (הפועל בה למן 2023).

הד"ר ברק דן, המזכיר המדעי החדש של האקדמיה, דיבר במפגש על הקשר החשוב שהיה כל השנים בין יועצי הלשון באמצעי התקשורת ובין המזכירות המדעית של האקדמיה, על נחיצותו ועל התקווה להידוקו:

"אין לאל ידינו לחייב אנשים לקבל עליהם את שִפעת חידושינו וכללינו. אנחנו מאמינים בהם, מטיפים להם, מציגים את הגיונם ועושים בדרכים שונות להנחלתם לָרבים. אולם אפשר שסוכנינו הטובים ביותר אתם המה, היועצים לאמצעי התקשורת. אתם מפיצים את דברינו ברבים – לאלה שהיו נחשפים להם בלאו הכי גם בדרכים אחרות, ובעיקר לאלה שכלל לא היו נחשפים להם.
ההנחלה סבילה היא, על הרוב הציבור אינו מודע לה; הוא אינו מודע ששי"ן הזיקה אינה חסרה, הוא אינו מודע לחזרה על מילת היחס, להתאמה בין השם ובין הפועל, לצורתו של שם המספר, אבל הדברים מחלחלים. בכל מילה כתובה שהוא רואה בטלוויזיה, בכל כתובית שעברה עריכה או ייעוץ, הוא נחשף – או לפחות אמור להיחשף – לכללי הכתיב, לכללי הפיסוק, לעיתים אף לכללי התעתיק שלנו. בכל קטע קריינות או פרסומת ברדיו שעברו את אוזניכם הכרויות ואת עיניכם הבוחנות – הוא עשוי להיחשף לסגנון נכון, לתחביר ראוי, להגייה ולצורות תקינות, וזעיר שם זעיר שם גם למילים ומונחים חדשים. למילים חדשות שלא ידע – כמו גלגינוע או יישומון – ישים ליבו, ועל כן בתחילה הן תשולבנה בהיסוס מה, בזהירות, לצד המילה הלועזית הנוהגת, ורק כעבור זמן – חודשים או אף יותר מכך – תוכלנה המילים לזנוח קבּיהן ולעמוד זקופות לגורלן לקץ הימין. גם אם לא תיקלטנה בצורה פעילה – הן תיוודענה, ואנשים כמוני יוכלו לשאתן ברבים בידיעה שהקרקע שׂוּדדה ונזרעו הזרעים."
משיתוף הפעולה בינינו כולנו נשכרים, וחשוב מכך – נשכרת בת טיפוחינו, העברית."

'לעשות שַׁמּוֹת' פירושו להחריב או לגרום נזקים כבדים. מה משמעות המילה שַׁמּוֹת? כיצד מפריחים נְשַׁמּוֹת? ומי נוהג לעשות שמות בשדות תפוחי אדמה ובחלקת חיטי התוגרמה?

השתלמות תעודה – ריכוז אקדמי: ד"ר אורלי אלבק

ההשתלמות נערכה בבית בנק ישראל בהר חוצבים בירושלים בחורף תשע"ח (נובמבר 2017 – פברואר 2018).

• נבחר לחבר־כבוד בשנת תשע"ה

פרופ' ספטימוס הוא פרופסור אמריטוס של אוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית.

תחומי מחקרו: הספרות הרבנית של ימי הביניים וספרות חז"ל.

מתי התחילו לדבר בעברית?
מי היו חלוצי העברית ואיך עזרו להם הילדים?
מה מספרים החפצים מביתו של אליעזר בן־יהודה?
מה טעים יותר: לביבה או סופגנייה?

מרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה ללשון העברית הזמין הורים וילדים (מגיל 8) לחוויה עברית משפחתית בחג החנוכה – על מילים מיוחדות לחנוכה, על דמותו של אליעזר בן־יהודה שבחנוכה ציינו 101 שנים לפטירתו ועל סיפורה המופלא של העברית. הביקור שילב משחקים ומשימות מאתגרות סביב תופעות לשון וחידושי העברית.

במרכז ציורי קיר מרהיבים המספרים את תולדות העברית, רהיטים וחפצים מביתו של אליעזר בן־יהודה, מיצג אור־קולי על מבטאי העברית בתפוצות ישראל, הכרטסת של המילונאי הנודע אבן־שושן ועוד.

הפעילות התקיימה בחסות משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. 

[slideshow_deploy id='84010']

כששני אנשים או יותר מסכימים לחלוטין זה עם זה, אנו אומרים שהם תמימי דעים. אך בספר איוב, שממנו ירשנו את הביטוי, 'תמים דעים' הוא דווקא מישהו אחד.

במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות שלנו, הזמנו את הציבור להשתתף בהרצאתו של ד"ר דורון יעקב – על לשון ולשונות בתפילות החגים.

הגרעין הקדום של סידור התפילה הוא יצירה ספרותית מתקופת חז"ל. אבל לשונן של התפילות נבדלת מספרי חז"ל הקלסיים כמו המשנה והתלמודים – בעיקר באמצעים הספרותיים המיוחדים לה: סגנון מליצי, שפה מוגבהת ורמיזות לפסוקי המקרא.

התפוצה הגדולה של השימוש בסידור והממד הרגשי שיש בשיחתו של האדם עם בוראו – תרמו לשינויים שהוכנסו במהלך הדורות בנוסח התפילות ובלשונן.

בהרצאה פגשנו דוגמאות מעניינות מתוך התפילות והברכות של חגי תשרי, וראינו כיצד עיון מעמיק ברובד הלשוני שלהן עשוי להאיר גם על תוכנן ועל כוונת המתפלל.

המרצה: ד"ר דורון יעקב, חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית והממונה על אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל.

מועד ההרצאה: יום שני כ"ז באלול תשפ"ד (30 בספטמבר 2024) בשעה 19:00

ההרצאה לצפייה:

• נבחר לחבר־יועץ בשנת תשנ"ז
• נבחר לחבר בשנת תשע"ב

חיים באר נולד בשנת תש"ה בירושלים. ספריו נוצות (תש"ם) ועת הזמיר (תשמ"ח) הוציאו את טבעו כיוצר חשוב ובעל לשון. בשנת תשנ"ב פרסם את ספרו על ביאליק, ברנר ועגנון גם אהבתם גם שנאתם.

חיים באר הוא חתן פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה ללשון העברית לשנת תשע"ג.

מספריו

• שעשועים יום יום, תל אביב 1970
• נוצות, תל אביב 1979
• עת הזמיר, תל אביב 1987
• גם אהבתם גם שנאתם – ביאליק, ברנר, עגנון: מערכות־יחסים, תל אביב 1992
• חבלים, תל אביב 1998
• לפני המקום, תל אביב 2007
• אל מקום שהרוח הולך, תל אביב 2010
• מזיכרונותיה של תולעת ספרים: מסעות בעקבות סופרים וספרים, תל אביב 2011

רשימות באתר האקדמיה

חיים באר – קורות חיים, אקדם 11, עמ' 7