לקט מונחים מתחום הסביבה

עדכון: לצד סְבֹלֶת אושרה המילה סְבִילוּת תמורת tolerance.

מיזם "מילת השנה" נערך במטרה להפנות זרקור לעברית החיה. המילים המועמדות השנה לבחירה שבו ועלו בהצעות הגולשים, והן משקפות את השנה הקשה והמורכבת שחווינו.

המילה הזוכה תוכרז ביום העברית, כ"א בטבת, 21 בינואר.

• נבחרה לחברה־יועצת בשנת תשע"ג
• נבחרה לחברה מלאה בשנת תשע"ז

מלכה זמלי הייתה מזכירה מדעית של האקדמיה ללשון העברית תחילה בלשכת האקדמיה בתל אביב ואחר כך בירושלים. בעבודתה התמקדה בענייני המינוח (מעקב אחרי החלטות של ועדות מינוח ומתן הערות והצעות לחידושים) ובמתן תשובות לציבור, וסייעה גם בתחום התעתיק.

מ' זמלי הייתה חברה בוועדה למונחי ספרנות והייתה נציגת האקדמיה בוועדה למונחי איכות הסביבה (שפעלה בשיתוף עם האקדמיה במכון התקנים) ובכלל זה בתת־ועדה למונחי חירום.

מלכה זמלי חברה בוועדה למילים בשימוש כללי ובוועדת המינוח המרכזית, והיא נציגת האקדמיה בוועדות למונחי אלקטרוניקה ולמונחי טכנולוגיית המידע במכון התקנים (בוועדות אלה כיהנה גם כשהייתה עובדת האקדמיה). משנת תשע"ב היא נציגת האקדמיה במועצת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאיור ולעיצוב גרפי.

תיאור התפקיד

• איור לרשומות (פוסטים) של האקדמיה ברשתות החברתיות
• איורים ועיצובים גרפיים לפי הצורך לאתר האקדמיה ולפרסומים אחרים
• עבודה מהבית, כ־8 שעות בשבוע.

דרישות התפקיד

• לימודי איור או עיצוב גרפי – שנה שנייה ומעלה
• עבודה בתוכנת עיצוב מקצועית
• יצירתיות, חוש הומור ותשומת לב לפרטים
• יכולות בעריכת סרטונים או באנימציה ממוחשבת (יתרון)

קורות חיים יש לשלוח אל האקדמיה בכתובת: darush3@hebrew-academy.org.il

יש לצרף עבודות לדוגמה.

<<רק פניות מתאימות ייענו>>

"הלשון היא שטר –
שטר על נחלתנו ועל כל נכסינו הלאומיים,
שטר המובלע בדמנו ובאברינו.
מי ששומר בידו את השטר –זכותו קיימת,
ומי שאבד לו השטר – פקעה זכותו על הכל"

(חיים נחמן ביאליק)

שני גיליונות של כתב העת 'העברית' הוקדשו בתשפ"א לחיים נחמן ביאליק ולפעילותו בשדה העברית. לרגל הפרסומים החדשים ובמלאת 88 שנים למותו של ביאליק הוזמן הציבור לערב עיון חגיגי (מקוון) שנערך ביום בכ"א בתמוז תשפ"ב, 20 ביולי 2022. בערב העיון הוצגו היבטים שונים של פעילותו של ביאליק בחידושי מילים ובהרחבת העברית וכחבר ועד הלשון העברית וכנשיאו.

נשאו דברים:

• אמונה אלון | "רק אני, אני וא֫תה"
• ד״ר גבריאל בירנבאום | ביאליק, הלשון והעברית
• פרופ' זיוה שמיר | תחדישי הלשון של חיים נחמן ביאליק

הנחה: יהונתן רוסן ממן.

לצפייה:

שני גיליונות כתב העת "העברית", העוסקים בפעילותו של ביאליק בעברית ולמען העברית, שיצאו לאור בשנת תשפ"א:

• "ביאליק בעשור האחרון לחייו וּועד הלשון" מאת ד"ר נתן אפרתי המתאר את פעילותו הנמרצת והנרחבת של ביאליק כחבר ועד הלשון וכנשיא ועד הלשון.

• "לקט אבני ח"ן מאוצרות לשונו של ביאליק" (חוברת כפולה) מאת פרופ' זיוה שמיר המתארת ומדגימה את דרכי היצירה והחידוש של ביאליק בעברית.

שאלה 1: מה אתם אומרים כשאתם עונים לטלפון?

1. הלו
2. שלום

שאלה 2: באיזו שפה הפרופיל שלכם בפייסבוק?

1. אנגלית או שפה זרה אחרת
2. עברית

שאלה 3: מה תשימו בתיק האוכל שלכם?

1. סנדוויץ'
2. כריך

שאלה 4: מה יש בטלפון הנייד שלכם?

1. בטרייה
2. סוללה

שאלה 5: אילו שירים אתם מעדיפים לשמוע?

1. שירים לועזיים
2. שירים עבריים

שאלה 6: האם אתם משתמשים בביטוי "זה מרגיש לי"?

1. ברור
2. חס ושלום

שאלה 7: אם תקראו לבנכם אליעזר זה ודאי יהיה על שמו של…

1. אליעזר לודוויג זמנהוף – ממציא שפת האספרנטו
2. אליעזר בן־יהודה – מחיה השפה העברית

שאלה 8: כשאין אוטובוס בסביבה אתם מזמינים…

1. טקסי
2. מונית

שאלה 9: באיזה כיוון אתם כותבים טווח של מספרים?

1. משמאל לימין (עמ' 25–18)
2. מימין לשמאל (עמ' 18–25)

שאלה 10: איך אתם מסמנים ראשי תיבות?

1. בנקודות (ת.ד., ת.ז.)
2. בגרשיים (ת"ד, ת"ז)

שאלה 11: מה תשלחו למי שאין לו וטסאפ?

1. SMS
2. מסרון

שאלה 12: כשאתם משחקים אתם מנצחים…

1. את המשחק
2. במשחק

שאלה 13: כשצריך אתם יודעים…

1. לקחת החלטה
2. להחליט

שאלה 14: אתם משתדלים להפיק מכל דבר…

1. את המקסימום
2. את המרב

שאלה 15: איפה תעדיפו לשים את הראש?

1. על דיונה
2. על חולית

שאלה 16: כשאתם שומעים שקוראים לילד "Tom" אתם חושבים על הכתיב…

1. טום
2. תום

שאלה 17: כשאתם מסכמים את דבריכם תאמרו…

1. בסופו של יום
2. בסופו של דבר

שאלה 18: אם תקימו חנות תכשיטים תעדיפו לקרוא לה…

1. גו'לרי סנטר
2. עֶדְיוֹן

שאלה 19: איך אתם אומרים את שם הרחוב?

1. קינג ג'ורג'
2. המלך ג'ורג'

שאלה 20: מה תאמרו בבדיקת מערכת ההגברה?

1. one one two three
2. אחת חת שתיים שלוש

שאלה 21: "כשהארי והילדה נפגשו ביער" – מה קראתם?

1. כשהָארִי והִילְדָה נפגשו…
2. כשהָאֲרִי והַיַּלְדָּה נפגשו…

שאלה 22: בטיול האופניים הקרוב מה תעדיפו לעשות?

1. לפדל
2. לדווש

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד

• נבחר לחבר־יועץ בשנת תשנ"ח
• נבחר לחבר מלא בשנת תשע"ז

אלישע קימרון נולד בל' בשבט תש"ג (1943) בתל אביב. הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ללשון העברית ולמקרא, וכתב באוניברסיטה העברית את עבודת הדוקטור "דקדוק הלשון העברית של מגילות מדבר יהודה" בשנת תשל"ו. בשנים תשכ"ח–תשל"ט הוא עבד במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. קימרון הוא פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן־גוריון.

תחומי עיסוקו המדעי: הלשון העברית העתיקה ועיסוק פילולוגי במגילות מדבר יהודה.

קימרון פרסם חמישה ספרים וכמאה ושלושים מאמרים מדעיים בכתבי עת בארץ ובחוץ לארץ. בשנים האחרונות הוא פרסם את מגילות מדבר יהודה בקריאה מחודשת בהוצאת יד בן צבי וממשיך במפעל רחב היקף זה. הוא אף שוקד על כתיבת דקדוק מקיף של לשון המגילות.

קימרון הוא זוכה פרס ישראל לשנת תשע"ח (2018) לחקר מדעי היהדות וחתן פרס מפעל הפיס למדעים ומחקר לשנת תשע"ד (2014) על חקר הלשון העברית.

מפרסומיו

• ארמית מקראית (מהדורה מתוקנת ומורחבת), באר־שבע וירושלים תשס"ג
• "ראש ואחיותיה", לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 247-243
• "חילופי צירי/פתח ו'חוק פיליפי'", לשוננו נו (תשנ"ב), עמ' 115-111
• "הצעה חדשה לפירוש צורות העתיד בעברית הקדומה", לשוננו סא (תשנ"ח), עמ' 43-31

• The Hebrew of the Dead Sea Scrolls (Harvard Semitic Studies, 29), Atlanta 1986
• (with J. Strungell), Miqsat Ma‘ase Ha-Torah (Discoveries in the Judaean Desert, 10), Oxford 1994
• The Temple Scroll: A Critical Edition with Extensive Reconstructions, Beer Sheva–Jerusalem 1996

קישורים

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם רוברט ומישל אסרף (לפרופ' אהרן ממן ולפרופ' אלישע קימרון), אקדם 38, עמ' 1

אלישע קימרון בוויקיפדיה

בתאריך כ"ב בסיוון תש"ח (29.6.48) כתב מתל אביב מזכיר ועד הלשון פרופ' שמואל אייזנשטדט אל נשיא הוועד פרופ' נפתלי הרץ טורטשינר (לימים טור־סיני), שישב בירושלים. המכתב נכתב בעיצומה של מלחמת העצמאות ובשעה שירושלים הייתה נתונה במצור. בתקופה זו התקיימה הפעילות של ועד הלשון העברית בשתי לשכות: בירושלים ובתל אביב, ומן המכתב עולה שמחמת המלחמה התרופף הקשר בין הלשכות ופעילות הוועד לא התקיימה כסדרה.

במכתבו נתן אייזנשטדט ביטוי לאירועי הזמן, ועמד על המחסור החומרי ועל תנאי החיים הקשים של תושבי ירושלים:

אחרי הפסקה כה ממושכת וקשה אני רואה שוב את כתב־ידך, שומע הדים עמומים של פעולתך החרוצה ואני יכול לשוב להתכונן לימים של פעולה משותפת, לאיחוד חזית פעולתנו בירושלים ובתל אביב. מדי זכרנו פה את סבל ירושלים ואת עינויי עמנו בתוכה זכרנו תמיד אתכם ואת סיבלכם האישי, את מחסוריכם ואת התנאים האיומים שבהם הוטל עליך ועל שאר חברינו לפעול את פעולתם. לפני הפסח הכינונו חבילות מזון בשבילכם ובשביל עובדי הוועד, אלא שהשיירות בוטלו ולא היה בידינו להקל עליכם אף במעט.

לדברי אייזנשטדט, גם תושבי תל אביב סבלו אז ממחסור ומסַכנות, ובעטיים התקשה הוועד לפעול:

גם בחלקנו נפל כאן סבל לא מעט. בתנאי סכנת־חיים וחוסר מקורות חמריים קבועים, יאוש ואזלת־יד מצד חברי הוועד המרכזי, היה מוטל עלי, בעזרתם הנאמנה של עובדי לשכתנו, להחזיק מעמד, לשמור על הגחלת, לקיים במידת היכולת המאקסימאלית את הקשרים עם ירושלים, עם הסניפים והמורשים בעיר ובכפר, עם הציבור והעתונות, עם ידידינו בחוץ לארץ, – ועל כולם עם מוסדות ממשלתנו וצבאנו ולהעמיד לרשותם את המנגנון המדעי שלנו, שהם זקוקים לו, אף בטרם היות היכולת בידם לספק לנו את תקציבנו הסדיר.

אייזנשטדט ציין במכתבו את ההערכה של מוסדות השלטון אל ועד הלשון, והביע תקווה שעם התייצבות המצב יקבל הוועד תקציב קבוע, אשר יאפשר פעילות סדירה:

מוסדות הממשלה המרכזית ושרות הביטחון מכירים ומעריכים את פעולתנו. מעמדנו במדינה ובתקציבה מובטחים לנו לעתיד לבוא ועלינו להחזיק מעמד בתקופת המעבר. נקווה, כי היא לא תארך יותר זמן רב.

עוד עמד אייזנשטדט על חלוקת התפקידים העתידית הרצויה של לשכות ועד הלשון. לדבריו, עם הסדרת הפעילות תתמקד הלשכה בירושלים במחקר בלשני, ואילו הלשכה בתל אביב תתמקד בפרסום ובהסברה ותעמוד בקשר עם יישובים בארץ, עם מוסדות המדינה ועם יהדות התפוצות:

בנוגע לחלוקת הרשויות בין ירושלים ותל אביב, הרי חלוקה זו נקבעת והולכת מאליה על ידי עצם המצב המדיני. עתידה ירושלים להיות בעיקר מרכז של מדע ומחקר עיוני, ותל אביב – מרכז לחיים המדיניים, השימושיים, המשקיים. עלינו יהיה, איפוא, לקיים בירושלים את מרכז העבודה הבלשנית העיונית והמחקרית ובתל אביב מרכז מקביל בעל כיוון יותר שימושי וכמו כן את מרכז הפירסום וההסברה, את מרכז הקשרים הלשוניים השוטפים עם נקודות הישוב, עם מוסדות המדינה ועם היהדות בתפוצות. ואין כאן מקום להתחרות, כי כל אחת הלשכות תשלים זו את זו. הצד השווה שבשתיהן, כי כל אחת מהן תהיה זקוקה לציוד מדעי ואירגוני מתאים ולתקציב בטוח ומספיק לצרכי העבודה המתרחבת.

בסיפה של המכתב דן אייזנשטדט בצורך הדוחק לפרסם מילון למונחי משפט, שיעמוד לרשות מוסדות הממשל:

בין שוועד הלשון נותן עזרה ארעית וחלקית למוסדות הלאומיים בשטח המדע המשפטי ובין שאינו נותן (אין לנו כאן כל ידיעה ברורה על מצב הדברים), שאלתו של המקצוע החיוני ורחב־הידיים הזה בעינה עומדת. הממשלה זקוקה לעזרה יסודית, מקיפה ומסועפת, ועל יסוד נסיוננו אנו יודעים, כי עזרה כזו אינה יכולה להנתן בזמן קצר ובצורה חטופה וכי כל ועדה צריכה לשבת שבעה נקיים על מערכת המונחים.

אייזנשטדט, שהיה משפטן, הציע להוציא לאור את החוברת פרי עטו "אוצר מונחי המשפט", כדי שתשמש את הממשלה עד שתושלם עבודה יסודית של ועדה למונחי משפט. ואולם נראה שהצעתו לא התממשה. מילון המשפט של האקדמיה ללשון העברית – ממשיכתו של ועד הלשון – פורסם בשנים תשי"ז, תשי"ח (1957).

במכתב נזכר ד"ר ע' אייזן, שלימים עברת את שם משפחתו ל"איתן"; ובשולי המכתב אף מצויות כמה מילים אישיות שכתב לטורטשינר בכתב ידו ובחתימתו. עלי איתן עבד בוועד הלשון וריכז ועדות מינוח שפעלו בתל אביב, ובשנת 1945 התמנה למזכיר המדעי בלשכת תל אביב. בשנת תשל"ג נבחר לחבר האקדמיה ללשון העברית. איתן היה חבר סגל בחוג ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1971 נתמנה לפרופסור.​

שמואל אייזנשטדט

שמואל אייזנשטדט (1886–1970) נולד בעיר בוריסוב שבמחוז מינסק. בילדותו למד עברית, רוסית ויידיש, וכבר בגיל תשע כתב שירים בעברית. משחר נעוריו ידע אייזנשטדט שבבוא היום יעזוב את רוסיה ויבנה את חייו בארץ ישראל. בשנים 1912–1914 הוציא ברוסיה את "שחרית" – ירחון עברי לנוער, וניהל את הלשכה של חברת "תרבות" ואת המכון לחקר הלשון העברית "שפתנו". אייזנשטדט ניהל את המחלקה העברית והיהודית של הספרייה על שם רומיאנצוב במוסקווה.

ב־1925 עלה אייזנשטדט לארץ עם רעייתו רוזה ושני ילדיהם, וזמן קצר לאחר מכן החל לעבוד בניהול הלשכה המרכזית של ועד הלשון העברית. בתפקיד זה עבד במשך עשרים ושבע שנים, עד 1953. אייזנשטדט היה שותף בארגון קורסים ללימוד עברית, הוציא לאור את הרבעון "לשוננו" ואת הקונטרסים "לשוננו לעם", פרסם כעשרים מילונים לתחומים שונים ועסק בפעילות השוטפת של ועד הלשון העברית. את עבודתו בוועד הלשון סיכם בספרו "שפתנו העברית החיה" (1967).

במאמר שכתב כשמלאו לו שבעים סיפר אייזנשטדט על פעילותו בוועד הלשון:

במשך 27 השנים שבהן ניהלתי את לשכתו המרכזית של ועד הלשון כיוונתי את הגה הפעולה הלשונית בשני הכיוונים המשלימים זה את זה: מן הספרות ההיסטורית והמחקר הלשוני אל העם, ומן העם – אל הספרות ההיסטורית והמחקר הלשוני. הסינתזה והמזיגה שבאה בעקב פעולה זו, הביאה פירות מבורכים למכביר. בדרך זו צריכים גם להבא ללכת חוקרי הלשון, שלובי זרוע עם העם הדובר עברית, עם ציבור העובדים והאינטליגנציה העובדת. זהו ייעוד לאומי וסוציאלי רב ערך אשר יוסיף לפתוח אוצרות חיים ואוצרות לשון, ויעמיד אותם לשירות ההמונים, הצועדים לקראת עצמאות אמת, שלום ויצירה בכל ענפי החיים הכלכליים, המדיניים והתרבותיים. לתהליכי יצירה אלה יוסיף העם לתת ביטוי לשוני משוכלל ויתרום את תרומתו הגדולה לתקומתה השלימה של לשון הדיבור העברית החיה.

ב־1974 כתב פרופ' זאב בן־חיים, הנשיא השני של האקדמיה ללשון העברית, על שמואל אייזנשטדט:

אף שלא היה בלשן מקצועי, ובתור חוקר היה עיסוקו במדעי המשפט והחברה, הרי היה בכל לבו קשור לעניין הלשון העברית ומעורב בכל פינות עשייתה. (…) עם היותו חוקר על פי אופיו וטיבו, לא היה סגור בארבע אמות מחקר, אלא לבו היה ער לצורכי הציבור, ותמיד היה מוכן לשרתו ולעולם לא חס על כבוד עצמו. (…) האקדמיה תזכור לשמואל אייזנשטדט את חסר פעילותו ללשון העברית, את אהבתו ומסירותו לה, את לכתו אחריה למדבר ובארץ זרועה.

כתבה: נטע דן

לרכישה