סוכות

חג הסוכות הוא אחד משלוש רגלים. או אולי שלושה רגלים? על גלגולי המילה 'רגל', על התפתחותה הוראתה החגיגית ועל הבידול הדקדוקי המעניין שחל בה בספרות חז"ל.

מה מקור הצירוף 'ראשו ורובו'? מהי 'הושענא חבוטה'? מה עושים באתרוגים אחרי החג, ומה הקשר לפוליטיקה הישראלית?

המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?

השמות שְׁלוֹמִית ושׁוּלַמִּית דומים זה לזה בצלילם – האם יש קשר בין השניים?

האם נחוג או נחגוג את חג הסוכות? במה מקשטים את הסוכה – בשַׁרְשְׁרוֹת או בשַׁרְשְׁרָאוֹת? אתם מוזמנים לנסות את כוחכם בחידון שהכנו במיוחד לכבוד חג סוכות.

על אף שלל ההקשרים שההדס נזכר בהם במקורות העברית הקלסית, אין כל ספק כי הוא קנה את פרסומו דווקא מן המקום שלא ננקב שמו במפורש – הציווי על נטילת ארבעה מינים בחג הסוכות.

את המילים אושפיזא ואושפיזין שבספרות חז"ל מקובל לקשור אל המילה הלטינית hospitium – 'מלון', 'אכסניה'. ממילה זו התגלגלו ללשונות אירופה מילים המציינות בית חולים, מקום אירוח לחולים, כגון hospital. מכאן גם hospitalization – הכנסת חולה או קבלת חולה לבית החולים. בהשראת מילים אלו נוצר בעברית החדשה הפועל אִשְׁפֵּז.

על פי מסורת ישראל המושג המקראי "פרי עץ הדר" מציין אתרוג. בעברית החדשה "פרי הדר" הוא שם כללי יותר הכולל מינים נוספים כמו הלימון והתפוז.

מגילת קהלת נקראת בשבת של חול המועד סוכות. מן המגילה ירשנו כמה מילים מעניינות ובהן: מוֹתָר, שַׁחֲרוּת, מַבּוּעַ ולַהַג.

הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים.

את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".

במאמר מובאים מונחים הקשורים בחג הסוכות שיש בהם שינוי המקובל הן מצד הלשון הן מצד מסורת הניקוד.

יש מקום לשתי דרכי ההבעה: 'שלוש רגלים' על פי הכתוב בספר שמות ו'שלושה רגלים' על פי הנוהג בלשון חז"ל בשינוי המשמעות ובשינוי המין הדקדוקי שחלו במילה.

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג).

המילה סֻכָּה גזורה מן השורש סכ"ך, כמו המילים סְכָךְ וסְכָכָה. במילים אלו השורש בא במלואו, ואילו במילה סֻכָּה שתי הכ"פים התלכדו לאות אחת שיש בה דגש. מן השורש סכ"ך נגזרו גם המילים מָסָךְ, מוּסָךְ, סַךְ.