מילים מתגלגלות

לא פעם עשויים דוברי העברית לחוש שמילה אנגלית מוכרת קרובה למדי למילה עברית מקבילה. הֲיד המקרה בדבר?

עורכי הלשון רגילים לתקן את הכותבים 'בטח' או 'בטוח' ומעדיפים תמורתם את 'ברור', 'ודאי', 'ללא ספק' ודומיהם. התחקות על גלגולי המשמעות של מילים מן השורש בט"ח עשויה לשפוך אור על הרקע לתיקון.

לסרב כולנו יודעים – ולסרהב? על גלגולי פועל נפוץ וחבריו הנדירים.

מה הקשר בין 'עם סגולה' ובין 'משקל סגולי'? ומניין לנו 'סֶגֶל' ו'הסתגלות'? בין כל המילים הללו יש קשר גיזרוני, ואילו שם הצבע סָגֹל מוצאו אחר.

במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.

מן השורש חל"ט יש לנו שלל מילים: הפעלים הֶחְלִיט וחִלֵּט, שמות הפעולה הַחְלָטָה וחִלּוּט, שמות התואר מֻחְלָט וחָלוּט ותוארי הפועל בְּהֶחְלֵט ולַחֲלוּטִין. מה מקורן של מילים אלו?

נראה כי בהשפעת נוהגם של סופרי העברית בימי הביניים להעניק שמות מקראיים לארצות ואזורים (כמו ספרד, צרפת ואשכנז) גבר השם 'סין' על התעתיקים השונים שקדמו לו.

הביטוי הרווח בעברית בת ימינו הוא ללכת לישון. כמובן אין סיבה לפסול כל ביטוי אחר מן הספרות העברית לדורותיה.

שמות של חפצים, מקומות ומקצועות, בעברית וגם בשפות אחרות, ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת.

שתי המילים חופש וחופשה הן מילים יחידאיות במקרא. כיצד התגלגלו לעברית בת זמננו וקיבלו את המשמעות שבה הן משמשות היום?

"הילד המתוק וחריף השכל התבונן סביבו בפנים חמוצים ולא הסתיר את מרירותו…"
הלשון העברית, כמו יתר הלשונות, עשירה במטפורות הקשורות לחוש הטעם – עדות למרכזיותו הרבה של חוש זה בחיינו.

בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.

מקורה של הסחבה במקרא, ואילו המטלית והסמרטוט מקורן בלשון חז"ל – שיעור חשוב לכל חובבי הסדר והניקיון.

התדעו כמה מילים נרדפות יש למילה מתנה? עושר לשוני רב שמור לנותני המתנות ולמקבליהן וגם לכותבי התשבצים.

מה הן מסתירות? על הקשר בין המילה המקראית מִכְמֹרֶת למילה החדשה מִכְמֹנֶת.

מה הקשר בין 'נשיא' 'ונשוא פנים' (אנשים נכבדים) ובין 'משוא פנים' שעניינו הפליה ומתן עדיפות לאחד הצדדים במשפט?

צורת כפות המאזניים אומנם עשויה להזכיר אוזניים, אבל מכשיר השקילה לא נקרא על שם איבר השמיעה. כדאי לדעת: המילים מאזניים ואוזניים משתייכות לשורשים שונים.

רְש‏ׁוּת מציינת מתן היתר או בעלות ואילו רָשׁוּת מציינת גוף שלטוני – על השונה והדומה בין שתי המילים ועל המילה המחודשת רָאשׁוּת.

בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים משדה השמירה וההשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר, נָטַר, שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן, שָׁמַר, הִשְׁגִּיחַ, זָקִיף וצוֹפֶה. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור.

לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא).

קהילה היא מילה תנ"כית ששימשה גם בספרות חז"ל וגם בעברית שלאחריה, ואילו קהילייה היא מילה מחודשת שנקבעה במשמעות אחת בלבד.

שתי המילים מוֹעָצָה ועִירִיָּה נתחדשו בתקופת תחיית הלשון – האחת על יסוד מילה מקראית והשנייה בתבניתה של מילה ערבית.

הנצחה וניצחון: שתי מילים מעצבות בזהות הלאומית של המדינה שיש ביניהן קשר שאינו רק סמלי.

מה הקשר בין כַּשרות, כושר וכישרון? מהי הכשרה ומנין הגיעה המילה תכשיר? המדריך המלא לשורש כש"ר.

מה המשמעות המוחשית של המילים המקראיות חֵקֶר ומֶחְקָר, ובמה נבדלות בימינו מילים אלו ומילים אחרות מן השורש חק"ר זו מזו?

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי – שתי המילים פרגוד וקלפי יווניות במקורן והגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל.

איך שרים ומנגנים בעברית והאם יש הבדל בין שתי הפעולות האלה בעברית העתיקה? מה הם כלי הנגינה ומה הפעלים המיוחדים להם? ואילו עוד פעלים ושורשים ירשנו בתחום המוזיקה?

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. על מילה זו ועל קשריה עם המילים חַיִּים, חַוָּה, מֶחֱוָה ועוד.

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות, אך בימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות.

"הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – על המילה קיץ.

כיום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה, ונֵס הוא בעיקר מעשה פלאים. שתי המילים משמשות כבר במקרא, ומעניינת התפתחות משמעותן.

השם כְּנֶסֶת נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת החכמים שהנהיגה את העם היהודי בראשית ימי הבית השני.

המילה דִּמְיוֹן שייכת למשפחת מילים מגוונת שראשיתה בתנ"ך והמשכה בשפע של חידושים בני ימינו. נצא אפוא לטיול במחוזות הדמיון.

שמות הדְּרגות בצבא – ובהם אַלּוּף, סְגָן ונַגָּד – הם דוגמה מאלפת למתן לבוש עברי מקורי למערכת שלמה של מונחים השאולה מן הלעז.

המילים "תעודה" ו"ציון" ממלאות תפקיד חשוב בחייהם של התלמידים והמורים בבית הספר. שתיהן מקורן בתנ"ך. מה משמעותן המקורית ומה שימושיהן לאורך הדורות?